הנאה

בפרשתנו נאמר איסור "לא תבשל גדי בחלב אמו". במאיר עיני חכמים מהדו"ק ח"א עמ' כג, הביא קושיית העולם האיך למדים מ"לא תבשל" הג' איסור הנאה (כדאיתא בשו"ע יו"ד פז), והא אפשר דנכתב ללמד שכל האיסור אכילה הוא רק בדרך בישול, ואין לו' דבמה שכתבה תו' בפעם הב' "לא תבשל" בלשון זה ולא בלשון "לא תאכל" כבר אמור...

"לא ליהנות ניתנו - לישראל להיות קיומם להם הנאה אלא לעול על צואריהם ניתנו" וק"ק הרי עדיין מהנהו בכך שפוטרו מהעול שהיה מחוייב בו. ויש לדון אם זה בגדר מבריח ארי, דלא חשיב הנאה. ועוד יש לדון, האם בכה"ג לא חשיב פטירה מהעול, שהרי סייעו לעשות מצוה, שגוררת עוד מצוה (שגם בה יש עול).

איתא במלחמות השם לרמב"ן על הרי"ף שבת דף ט/א: אמר הכותב זה הפי' בא במחתרת על דברי רבינו הגדול ז"ל ולפיכך ניתן להצילו שהוא פסק כדברי שניהם ואמת הדבר שעיקר פירוש השמועה פשוט הוא דכי אמר רב אסי אסור להרצות מעות רבותא קמ"ל שאפילו הרצאת מעות שאינו אלא עיון הקל אסור כל שכן תשמיש אחר בין של מצוה בין של...

יש לדון לפמש"כ הרמ"א ריש סימן תרל"ח דכל איסור הנאה מעצי סוכה זה דווקא כשישב בסוכה פעם אחת אבל אם לא ישב אין עציה נאסרים [ועיין שם במ"ב ס"ק ט'] או באופן שנתפרש שם במ"ב כשהיתה לו סוכה בנויה משנה לשנה דמ"מ אינה אסורה עד שישב בה בחג, כשעבר החג דאשתקד בטלה קדושתה. ובאחרונים הסתפקו בישיבת אדם אחר אם...

מצורף בזה

מפורסם וידוע בבי מדרשא מה שכתב האגלי טל בהקדמה, שהתענוג והשמחה מעצם הלימוד יש בהם מעלה עצומה, וזו דרכה של תורה. וכתב לשלול הדעה של מי שסבר בטעות שההנאה מהלימוד יש בה חסרון בתורה לשמה. וזה לשונו בהקדמה. ורבות חפשתי לדעת מיהו בעל הדעה שהאג"ט בא לשלול ולדחות. ובחיפוש רחב שערכתי בספרי החסידות...

הדין בל תשחית נאמר גם אם הוא נהנה, כל עוד אין ההשחתה שווה את ההנאה, צא ולמד ממקור הדין, מה שאסרה תורה השחתת עץ