"לא ליהנות ניתנו - לישראל להיות קיומם להם הנאה אלא לעול על צואריהם ניתנו"
וק"ק הרי עדיין מהנהו בכך שפוטרו מהעול שהיה מחוייב בו. ויש לדון אם זה בגדר מבריח ארי, דלא חשיב הנאה.
ועוד יש לדון, האם בכה"ג לא חשיב פטירה מהעול, שהרי סייעו לעשות מצוה, שגוררת עוד מצוה (שגם בה יש עול).