שאל פעם החפץ חיים ז"ל את האדמו"ר רא"מ מגור ז"ל בהיותם בדרך אל הכנסיה הגדולה הראשונה:
למה נאמר אחרי ד' אלהיכם תלכו והלא מצינו בכמה מקומות ברש"י שכל מקום שנאמר 'אחר' היינו: סמוך; 'אחרי' היינו: מופלג, והרי להשם יתברך צריך אדם להיות סמוך ואם כן צריך היה הכתוב לומר: 'אחר' ולא 'אחרי'?
השיב לו האדמו"ר...
כיום נהוג בעולם לכנות את הבורא בשני שמות [עיקריים] א - הקב"ה, ב - השם.
ורציתי לחקור מה המקור של הכינוי 'השם', מה משמעותו? וממתי התחילו להשתמש בכינוי זה?
כמו כן רציתי לבדוק מה המקור של כתיבת האות ד' ככינוי לשמו של הבורא.
עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל, ברש"י: עד שיבא יום דריסת כף רגל על הר הזיתים, שנאמר (זכריה יד, ד) ועמדו רגליו וגו'.
ואפשר ע"פ משל ששמעתי באחד שהלך ביער והסתכל לאחוריו וראה על החול שתי זוגות של עקיבות, והבין שזוג אחד שלו וזוג שני כביכול של השכינה שהולכת עמו לכל מקום, עד שהגיע למקום סכנה יותר מכל...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בברכות ז. ועבודה זרה ד: איתא דהוה ההוא מינא דהוה מצער לריב"ל, ורצה לקללו בזמן שהקב"ה כועס, ולבסוף נתנמנם באותה שעה, אמר שמע מינה לאו אורח ארעא למיעבד הכי, משום "גם ענוש לצדיק לא טוב", ומצד "ורחמיו על כל מעשיו". והנה בתוס' בעבודה זרה ד: ד"ה ש"מ, הביאו דיש גורסים שהיה נכרי...
וַיִּחַר אַף אֱלֹקִים
בנחל קדומים להרב חיד"א ז"ל (אות ח) מקשה על מה שאמרו חז"ל (ברכות ז.) שכל אותן הימים שביקש בלעם לקלל את ישראל לא כעס הקב"ה, והרי מצינו פסוק מפורש ויחר אף אלקים. וכן בספר כמוצא שלל רב מביא קושיא זו מכת"י היעב"ץ ז"ל ששמעו כשהיה תינוק מאביו הרב חכם צבי ז"ל.
ובפתח עינים מביא...
מצוי שאדם נודר שאם יהיה כך וכך ייתן צדקה, כגון אם ימצא אבידתו.
ונתעוררתי לחשוב, האם ראוי לעשות כן?
האם זה מתאים לעשות תנאי שאם הקב"ה ימלא רצונך תתן לו משהו, ואם לא אז לא תתן?
ובכלל, אם הכוונה היא שבזכות המצווה יתמלא רצונך, אם כן מדוע צריך להתנות - שיעשה המצווה מיד ובזכותה יוושע.
אשמח לשמוע את...
בזוה"ק פרשת קדושים (פא.) כד מטאן חבריא לפרשתא דא הוו חדאן
וביאר הר"ר בונם מפרשיסחא זצוק"ל שכאשר הרב והתלמיד לומדים אותה מסכת יש שמחה לתלמיד לפי שיכול לשאול את רבו.
וכן יש לומר גם בשבת פרשת פרה, דאי' בפסיקתא (פרשה י"ד אות ו) בשעה שעלה משה למרום מצא להקב"ה עוסק וספרו בידו, ועוסק וקורא הפרשה זו...
בתפילת מוסף בראש השנה אומרים על ההתגלות במעמד הר סיני "ללמד לעמך תורה ומצוות",
וחשבתי ש"תורה" הכוונה שהיה שם כעין לימוד תורה מהקב"ה,
עי' ברכות כ' ב' שבעל קרי אסור בדברי תורה רק אותו סוג לימוד שהיה בהר סיני [דיבור או שמיעה - עי' תוס', ולא הרהור, ואפי' למ"ד הרהור כדיבור דמי],
ומלבד זאת הצטוו...
בחגיגה (טז.) דרש ר' יהודה ברבי נחמני מתורגמניה דריש לקיש מאי דכתיב (מיכה ז, ה) אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ אַל תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף, אם יאמר לך יצר הרע חטוא והקב''ה מוחל לך אל תאמין בו, שאין רַע אלא יצר הרע, שנאמר כי יצר לב האדם רע, ואין אלוף אלא הקב''ה שנאמר אלוף נעורי אתה. [ומבאר במהרש"א: מדכתיב...