הראיה

רש"י (כ, יז) מביא את דברי משה רבינו ששלח למלך אדום: "אף על פי שיש בידינו מן לאכול ובאר לשתות, לא נשתה ממנו אלא נקנה מכם אוכל ומים להנאתכם, מכאן לאכסנאי שאף על פי שיש בידו לאכול, יקנה מן החנוני כדי להנות את אושפיזו", עכ"ל אולם לכאורה הראיה אינה ברורה, שכן יש לומר שבאמת אין שום צורך לאכסנאי להנות...

המוציא מחבירו עליו הראיה. מבואר בריש פרק הפרה שהוא משום סברת מאן דכאיב לי' כאיבא אזיל לבי אסיא. והיינו שהמוחזק אינו צריך להביא ראיות משום שאין בחפצו לשנות את המצב הקיים, והמוציא שרוצה להוציא מהמצב הקיים צריך להביא ראיות. ולפ"ז מה שמשאירים את הממון המסופק אצל המוחזק הוא משום שאיננו מעוניינים...

ביורה דעה הלכות ריבית (סימן קס"ב סעי' ד) נפסק, שמי שיש לו שטר חוב על חבירו על סאה, ואין ידוע אם היה בהיתר שיצא השער או יש לו, או שמא היה ההלוואה באיסור. ומזה נוצר שאלה אם חייב להחזיר לו הסאה לפי דמיו עכשיו שאינו אסור משום ריבית, או רק כשוויו של זמן ההלוואה משום איסור ריבית. ההלכה היא שעל המלוה...

א. יל"ע האם ברכת הראיה (אדם שאין לו נ"ח) נתקנה במקום הדלקה וכפשט השו"ע (סי' תרע"ו ס"ג) או דהוי ברכה על הזמן ותיקנו שיברך בשעה שרואה נ"ח דהא אין מברך על עצם הנרות כמבו' בשו"ע שם. ונפק"מ לברך על נרות קטן או גזול דאם נימא דבמקום הדלקה אפשר דלא יצא יד"ח ולהצד ב' י"ל דיצא ויל"ע. ב. יל"ע אם יוצא יד"ח...

רש"י בקידושין יז. מעולת ראיה. דליתיה אלא שתי כסף. קשה שהרי לבית הלל הראיה מעה כסף, ואיך כתב רש"י דלא כהלכתא? חיפשתי במפרשים האם מישהו מדבר על זה, וראיתי שהרש"ש נשאר בצ"ע. האם מישהו יודע תירוץ על קושיא זו?