הרהור

סַעֲרַת מַחְשָׁבוֹת מִלִּים וּמִשְׁפָּטִים כְּרוּכִים זב"ז אִחוּדִים בְּדֶבֶק תִּמְהוֹנִי שׁוֹצְפִים קוֹצְפִים מְבַקְּשִׁים לְכַלּוֹת אֶת הַכְּלוּם שׁוֹאֲנִים סוֹאֲנִים צוֹעֲקִים שׁוֹאֲגִים מַפְחִידִים מַבְעִיתִים אֶת הָאַיִן הַגָּמוּר לִבִּי חוֹלֵל סַעַר אֵשׁ גָּפְרִית וּבָעַר שֶׁטֶף שֶׁל...

בעולם שכולו צללים וצלי צללים שברי אותיות כתובות ביד נעלמה וסיסמאות נטולות הבעה איככה אמצא מקום לנפשי נר בודד בנקרת הצור וחושך עולמים הילה נוגה ואפלולית ורחש עטלפים וזוהרו מתעמעם ודועך וכבה לסירוגין וצלו יהבהב חלושות יאחז בכל עוז בחיים ורוח סער תכהו ותרעיד שלהבת אישו ותרקידה אנה ואנה עד...

מאן דהו העיר לי פעם על עיון מתוך ספר (לא בפה!) בשעת התפילה, שזה נחשב הפסק. ומכיון שהמוכיח בע"מ לא נימק על מה הוא הסתמך, דנתי לעצמי כמצו"ב. אגב, היה עוד אחד שהעיר בצורה מופתית. אבל זה בהודעה אחרת. אם מדין הרהור כדיבור, הלא כבר כתב בביאור הלכה (סי' ס"ב ד"ה יצא) 'אין ראוי להסתפק בזה' אלא כדעת רוב...