השבטים

ענין עשרת השבטים הצית את דמיונם של גויים רבים שתרו אחר חיפוש מקומם. היהודים לעמותם עסקו גם הם בענין אבל לא מתוך סקרנות גרידא, אלא בכדי לקרב את הגאולה. שכן לדעת הרמבם יש לעשרת השבטים סמוכים, וכך ייתכן וכשיהיה סנהדרין המצב ישתנה... ר' ישראל משקלוב עסק בזה רבות, ואף שלח שליח מיוחד לתימן וכו' כמו...

וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא (א, ו). כתב מרן האור החיים הק' (פר' ויגש מו, ז): ראיתי לתת לב לדבריהם ז"ל (שמו"ר א ח) שאמרו שכל זמן שאחד מיורדי מצרים קיים לא התחיל השעבוד, דכתיב (שמות א, ו) וימת יוסף וגו' וכל הדור ההוא, פירוש שירדו מצרים אז התחיל השעבוד. כי אולי שזה היה להם...

איך יתכן שאברהם ויצחק הזהירו שלא לקחת מבנות כנען, והשבטים נשאו נשים כנעניות? דבר חידוש אנו מוצאים בפירוש רש"י על האמור בפרשתנו בקבורת יעקב אבינו (נ, יג) וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן, וז"ל: 'וישאו אתו בניו - ולא בני בניו, שכך צום אל ישאו מטתי, לא איש מצרי, ולא אחד מבניכם, שהם מבנות...

וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ וכו' למה אמר "ויקחו את כתונת יוסף וישחטו שעיר עזים", הרי לכאורה לפי הסדר היה צ"ל וישחטו ויקחו ויטבלו? אפשר לתרץ בהקדים הקדמה נפלאה שכתב הרע"ב, וזה לשונו: ופי' שחמד אותן מנמרוד, אמרו במדרש שהם כתנות עור שעשה הקב"ה לאדם...

לכאורה לפי שיטת יוסף שהיה להם דין בן נח והשבטים אכלו אבר מן החי א''כ הם חייבים מיתה ולמה לא הרג אותם, ואם תאמר שלא היה בידו כח להתגבר עליהם ולהרגם, הלא גם באנשי עיר שכם מבואר שכולם התחייבו מיתה אע''ג שודאי היה שם הרבה אנשים שלא היה בכוחם להתנגד לשר העיר, הרי שבב''נ אין פטור של אונס? ועוד צ''ב...

מצאנו בכמה מקומות ששבטי קה היו בעלי רוח הקודש. ברש"י (בראשית מב, יא): כלנו בני איש אחד נחנו - נצנצה בהם רוח הקדש וכללוהו עמהם שאף הוא בן אביהם. במדרש כתוב שהשבטים שיתפו את הקב"ה בחרם שלא יודיע ליעקב על מכירת יוסף. עוד כתוב (בתרגום יב"ע וברש"י שם, מה, יד) שיוסף בכה על בנימין משום חורבן בתי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק (טז יח) בסנהדרין דף טז: "לשבטיך ושפטו" מצוה לשבט לדון את שבטו. ובספר תפארת צבי (אמשטרדם תקט"ו) הביא לחקור בשם רבי בער אב"ד העלישוי, איך הדין כאשר התובע משבט אחד והנתבע משבט אחר, לפני איזה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך שם תעלה עולותיך (יב יד) פירש רש"י בחלקו של בנימין. ובברייתא ביומא יב. מבואר שירושלים היתה חלק ממנה בשבט בנימין וחלק ממנה בשבט יהודה, דתניא שם "מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות, ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה (יא י) בספרי פיסקא ל"ט, רבי שמעון בן יוחי אומר, שתים עשר ארצות נתנו כנגד שנים עשר שבטי ישראל, ולא שוו טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה ולא טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה. ויש לעיין, שבסנהדרין פ"א תנן שאין דנין את השבט אלא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הנה מגרשי הערים הם שטח פנוי סביב לעיר, המיועד בשביל נוי לעיר, ואין רשאין לבנות שם בית ולא לנטוע כרם ולא לזרוע זריעה (לעיל לה ב ורש"י שם). ויש להסתפק, האם כשחלקו את ארץ ישראל, חילקו גם את המגרשים לאנשים מסויימים, או שהמגרשים נשארו בחזקת כל השבט. דהנה מבואר בראב"ד (הלכות...

ליקוט על השבטים הקדושים וכל המוסיף מוסיפין לו רְאוּבֵן א] ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא "וילך ראובן" הלך ראובן מן הארץ, ולמה משום וישכב את בלהה, פי' שאביו עזב את לאה אמו וכו', "וישמע ישראל" שהלך ראובן מן הארץ, ושלח אחריו, וישב ראובן, "ויהיו בני יעקב שנים עשר", ולפי זה לא חטא ראובן כלל, ושמעתי...

יעקב רחל ולאה דברו בתורה אלף תת"כ תיבות כמנין שמות של הוי"ה בתורה, יעקב דיבר בפ' תולדות מ"ט תיבות, בפ' ויצא ת"צ, בפ' וישלח שי"ז, בפ' וישב מ"ה, בפ' מקץ קכ"ד, בפ' ויגש מ', בפ' ויחי תקל"ב, ביחד דיבר יעקב בתורה אלף תקצ"ז תיבות. רחל דברה ק"ז תיבות ולאה דברה קט"ז תיבות, נמצא דברו אלף תת"ך תיבות...