השכינה

מרן רבינו שליט"א: 'יש צער לשכינה, הקב"ה עושה לנו ניסים שלא כדרך הטבע, ויש כאלו שמאוד מרגיזים אותו, ואוסרים בני תורה בכלא' מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א בדברי חיזוק בסיום שיעורו השבועי אמש: 'אנשים שואלים כיצד ניתן להתאבל על דבר שהתרחש לפני אלפי שנים? – התשובה היא כשחושבים על צער...

וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה במדרש הגדול: מאן דאמר אסנת אמרה לו כך שמעתי שכל המקבל ברכה מפי הצדיק כאילו קיבלה מפי השכינה, קח בניך כדי שיברכם. ובמדרש ילמדנו (מובא בתו"ש): ויאמר ליוסף הנה אביך חולה, מי הגיד לו, אסנת אשתו, שמשעה שירד אביו יעקב למצרים היתה משמשת אותו, וכיון שראתה אותו...

אנכי ארד עמך מצרימה וגו' (מו, ד). מהכתוב משמע כי ירדה עמו שכינה, וקשה לדבריהם ז"ל (שמו"ר יב ה) שאמרו כי מצרים להיותה מלאה גילולים לא היתה שכינה שם, ולזה היה משה צריך לצאת חוץ לעיר להתפלל, דכתיב (שמות ט כט) כצאתי את העיר: ואולי שכוונת דברי ה' היא על דרך אומרו (תהלים צא טו) עמו אנכי בצרה, שרמז לו...

מבואר כאן בפרשת וירא שגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה ומשמע שיש מצוה בהקבלת פני השכינה ויש לברר מהו גדר המצוה אכן יש ענין אהבת השם ויראת השם, אבל מה הגדר בעצם 'הקבלת' פני השכינה, מהו המצוה בדיוק?

כפי שאני מבין המקור שצריך לקרב ולהחזיר אנשים בתשובה זה מגמילות חסדים. אם מצווה אדם לגמול בממונו ק"ו להציל את נפשו ורוחניותו של חבירו. לפי זה מי שיצא מכלל עמיתך ואסור לגמול איתו חסדים, יש לשאול אם צריך ומותר לנסות להחזיר אותו בתשובה לקרב אותו תחת כנפי השכינה?

עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל, ברש"י: עד שיבא יום דריסת כף רגל על הר הזיתים, שנאמר (זכריה יד, ד) ועמדו רגליו וגו'. ואפשר ע"פ משל ששמעתי באחד שהלך ביער והסתכל לאחוריו וראה על החול שתי זוגות של עקיבות, והבין שזוג אחד שלו וזוג שני כביכול של השכינה שהולכת עמו לכל מקום, עד שהגיע למקום סכנה יותר מכל...