השראת שכינה

ומצאתי במלבי"ם (ביאור המלות ירמיהו ב ז) "ארצי נחלתי". כ"מ שבאו נרדפים ארצי ונחלתי, או עמי ונחלתי, אצל ה', יציין בשם נחלה הקדושה שיש בו ודבוק השכינה וההשגחה התמידית והפוכו תועבה אשר יגעל נפשו בו, ובא על ע"א ואליל ומעשים מגונים אשר ירחקו את השכינה, משא"כ הטומאה לא תסיר את השכינה כמ"ש כי אני ה'...

ראיתי דבר נפלא מהגר"א ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כידוע עיקר תענוג הנשמה הוא בדביקות למקורה וממילא בתורה מוזכר שאם נקיים מצוות הקב"ה ישכון בתוכינו ויבא לידבק בנו וזהו יותר משכר עולם הבא שהקב"ה יבא לידבק אלינו מאשר שאנחנו נבא אליו.

מידי פעם בפעם מתפרסמים, על ציון זה וזה שמסוגל לפעול בו לזיווגים, ועל ציון אחר שמסוגל לפעול בו רפואה וכן על זה הדרך, ואנוכי בער ולא אבין, כי הרי זה ברור שמקום מנוחת הצדיקים מסוגל לתפילה, ואין כל חולק על כך. אבל מה שייך לומר שמקום זה מסוגל לפעול בו ישועה לדבר מסוים, הרי הוא מקום שהשכינה שורה בו...

נוהגים להשתמש רבות במושג רוח הקודש כביטוי לסוג של נבואה, אך יש הרבה פעמים שהמושג רוח הקודש משמש לביטוי של השראת שכינה, כגון בתפילת שמע קולנו שאומרים שם - 'אל תשליכינו וכו' ורוח קדשך אל תיקח ממנו' אשמח לדעת ממקורות מה באמת המשמעות והתוכן של רוח הקודש.

אולי מישהו יוכל לבאר את המושג שכינה השראת השכינה - בפרד"ס ובאופן נרחב וברור, ויהיה לתועלת רבים.