הטעם

קח את אהרן וגו' (ח, ב). פרשה זו נאמרה קודם הקמת המשכן, וטעם שנאמרה כאן, לומר לך שקדמו כל משפטי הקרבנות ופרטיהן ודקדוקיהן קודם מילואיו, כי לעשות כולן נתכהנו הוא ובניו, ולא נתכהן עד שלמדו משה כל פרטי דיני כל הקרבנות וקיים וקבל עליו לעשות ככל הכתוב ואז אמר לו קח את אהרן שעל מנת כן נתכהן, ועוד שזולת...

במשנה ברורה (ריש סי' תע"ג) כתב ויש נוהגין לומר הריני מוכן לקדש ולקיים מצות ד' כוסות רק שצריכין ליזהר שלא יאמרו זה לאחר קידוש שהרי בירך על הכוס בורא פרי הגפן אלא דוקא קודם קידוש, ויל"ע מה בכך שבירך בורא פרי הגפן מ"מ צורך השתייה הוא לכוון ולא יהיה הפסק. ואולי כונתו שאם המצווה היא בכוס של ברכה אחר...

מה טעם תיקנו תענית אסתר ראיתי טעם חדש למה תיקו תענית אסתר כתב הקב הישר (פרק צז) והנה יש לחוש פן על ידי רבוי האכילה ושתיה ושמחה באין ישראל לידי חטא, לכן הקדים הקדוש ברוך הוא התענית לפי שהתענית היא סגולה להנצל על ידי התענית מן החטא ולא יהיה כח להשטן ולילית לקטרג עליהם ולהביאם לידי חטא מחמת ריבוי...

איתא בר"ן בדרשותיו (שהיום יום ג' יומא דהילולא דיליה) דהא דהיה משה רבינו ע"ה כבד פה, להורות מתיקות עריבות נעימות ידידות התורה, כי לפעמים כשאומר איש איזה דבר ואותו הדבר בעצמו אינו חכמה כל כך, רק שהאיש המדבר הוא בעל מליצה ויודע להמליץ הדבר בנועם אמריו ובחידות, אזי יומתק הדבר לחיך השומע, משא"כ אם...

והיה לאות על ידכה וגו' (יג, טז). רבותינו ז"ל (מנחות ל"ז) אמרו ידכה יד כהה שהוא יד שמאל, וצריך לדעת מדוע לא בחר ה' ביד ימין לעשות בו המצוה כי הוא המשובח, ורבותינו אמרו (שם) להיותו מכוון כנגד הלב שבצד שמאל, ודבריהם אמת, אלא שנראה לי לתת טוב טעם כי הכתוב עצמו נתן טעם הדבר במה שכתב כי בחוזק יד. כי...

והדגה וגו' מתה (ז, כא). הכונה בזה לומר כי היה להם סימן במעשה זה כי לא היה מעשה שדים ולא מעשה כשפים כי מעשה שנים אלו יהיו דמיון ולא ממש והדמיון יהיה לעין הרואים לא שיהיה ממש דם שיהרוג כל שותיו ואפי' דגים, לזה אמר והדגה וגו' מתה ויבאש היאור, וזה יהיה להם לאות עולם כי מעשה אלהים המה פעולה צודקת ולא...

הנה מצינו ניסים רבים שהיו בלידתם של ישראל במצרים, א. היו יולדים ו'/י"ב/ס' - בכרס אחד (עיי' בקו' הנפלא 'אחריך נרוצה' שהרחיב בזה טובא כיד ה' הטובה עליו), ב. היו יולדות בכל יום (ש"ך א', ז'), ג. לא היה בהם עקר ועקרה (אברבנאל א', ז'), ד. לא היו חלשים כדרך תאומים, אלא היו גיבורים כ"כ שכאשר היה אחד...

בית הלוי עה''ת ענייני חנוכה. חידושי הרי''ם שבת כא:. קובץ בית אהרן וישראל קטז עמוד לח. אבנ''ז או''ח תקא ג. חלקת יואב דיני אונס ענף ז. מהר''ם שיק או''ח שלא.

האליה רבא תרפד ס"ג כתב בשם בעל העיטור לפי שסוכות הוי מדאורייתא והחמירו על כך מספק, אע"פ שאין אנו קובעים עכשיו על פי הראייה, משא"כ חנוכה דמדבריהם, והם אמרו לעשות ח' ימים, והם מחשיבים את המולד ובכנסת הגדולה הגהת טור תרע כתב, לפי שבחג הסוכות ושאר המועדים שעושים יום אחד מספק, שמא הוא יום קדוש ואנו...

בספר ישועות יעקב סימן תר"מ ס"ק א' כתב דבמקומו נוהגות נשים שלא לברך בסוכה אבל על לולב מברכין עיין שם. ובספר חתן סופר או"ח שער הגדילים והכלאים פרק כג הביא עדות אמו בתו של החתם סופר שמעולם לא ראתה בבית אביה שבירכו נשים ברכת לישב בסוכה. ועיי"ע בספר מנהגי חת"ס פ"ח יא שכל בניו ובנותיו וכלותיו אכלו עמו...

בחגיגה (יז) מה חג המצות טעון לינה אף חג הסוכות טעון לינה, והתם מנלן, דכתיב (דברים טז ז) ופנית בבקר והלכת לאהליך. וברש"י: ופנית בבקר. שהוא חול המועד, דאילו ביו''ט תחומין אסור. ואילו בראש השנה (ה.) כתב רש"י טעם אחר: ופנית בבקר. בי''ט לא קאמר קרא, שהרי הוא יום שחיובו ליראות בעזרה. וכן כתב רש"י...