הטוב

המשמעות שאני זוכר ומחפש היא, שה' במקום מסויים היה חייב לברוא עולם מצד שלמותו ית', כי מחק הטוב להיטיב, ואם אינו מיטיב בפועל, אזי חסר לו במעלת המיטיב שלו.

הסתפקתי אם בירך שהחיינו במקום הטוב והמטיב, או הטוב והמטיב במקום שהחיינו אם יצא יד"ח?

מי הוא?

היה זה בשנתו האחרונה של הגאון רבי ראובן יוסף גרשנוביץ זצ"ל, מראשי 'ישיבת הנגב', הוא היה רתוק לביתו ולא יצא מביתו אלא לשיעור השבועי. באחד הימים התקיימה שמחת חתונה של אחד מקרובי משפחתו, והוא הודיע שעקב חולשתו לא יוכל להשתתף בחתונה, אך למרבה הפלא, באותו היום הודיע רבי ראובן יוסף שהוא רוצה לנסוע...

וק"ק מסנה' מב. ליבריך הטוב והמטיב אמר ליה אטו כי חסר מי מברכינן דיין האמת דלבריך הטוב והמטיב? וליברכינהו לתרוייהו - כיון דהיינו אורחיה לא מברכינן. ופירש"י דהיינו אורחיה - בכל חודש בריאת עולם כמנהגו היא. ואין כאן דין פורענות בחסרונה. ולא הטבתה לנו חסד במילואתה. ע"כ. ולפ"ז אמאי לא מוגדרת הלידה...

הכרת הטוב לבגד וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם (ז, יט) לְפִי שֶׁהֵגֵין הַיְאוֹר עַל מֹשֶׁה כְּשֶׁנִּשְׁלַךּ לְתוֹכוֹ, לְפִיכָך לֹא לָקָה עַל יָדוֹ לֹא בְּדָּם וְלֹא בְּצְפַרְדְּעִים, וְלָקָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן (רש"י) דברים דומים כותב רש"י...

ויֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם (ז, יט) לְפִי שֶׁהֵגֵין הַיְאוֹר עַל מֹשֶׁה כְּשֶׁנִּשְׁלַךּ לְתוֹכוֹ, לְפִיכָך לֹא לָקָה עַל יָדוֹ לֹא בְּדָּם וְלֹא בְּצְפַרְדְּעִים, וְלָקָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן (רש"י) דברים דומים כותב רש"י להלן (ח, יב)...

ויֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם (ז, יט) לְפִי שֶׁהֵגֵין הַיְאוֹר עַל מֹשֶׁה כְּשֶׁנִּשְׁלַךּ לְתוֹכוֹ, לְפִיכָך לֹא לָקָה עַל יָדוֹ לֹא בְּדָּם וְלֹא בְּצְפַרְדְּעִים, וְלָקָה עַל יְדֵי אַהֲרֹן (רש"י). דברים דומים כותב רש"י להלן (ח, יב)...

ידוע בפי כל שהיו חסידים באומות העולם שהערו למות נפשם עבור יהודים. ולכאורה מה הביאור באתם קרויים אדם ואין אומות העולם צריכים אדם. הרי כל אלו שעשו טובות לעם ישראל, הם לא נקראים אדם? ועוד איתא במשנה חביב אדם שנברא בצלם? וכי אלו הם קוף ובהמה? ומילא אומות העולם הבהמיים המתנהגים בתועבות בכל דרכי...

התורה בראשית (פרק ל יד) מספרת: וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ: (טו) וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר...

ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם רש"י מפרש כי גם משקלו של הנזם בקע יש בו רמז לשקלי ישראל שהיו בקע לגולגולת. הרי לנו שלשה עניינים שאליעזר מצא לנכון לרמוז עליהם כאשר התברר לו כי רבקה ראויה ליצחק, מחצית השקל שני לוחות הברית ועשרת הדברות. ויש להבין מה הקשר בין שלשת...

כבר נודעו דברי רש"י ""ויאמר לה מלאך ה' וגו'" - על כל אמירה היה שלוח לה מלאך אחר לכך נאמר מלאך בכל אמירה ואמירה" אלא שלא נתפרשו הדברים, מפני מה הוצרך מלאך נפרד על כל אמירה. ובמלבי"ם מבאר את סיבת חילוק האמירות א. (ח) "הגר שפחת שרי", העיר אזנה שהיא עדיין שפחה לשרי וחפשה לא נתן לה. ע"כ שימי אל...