היסח הדעת

לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו בש"ך על התורה (גימטריאות): תחרוש לשון דיבור, כמו רחושי מרחשן שפוותיה (סנהדרין צ:), זהו שאמר לא תחרוש, כלומר לא תדבר בענין המשיח, כמו ההוא מעשה דרבי זירא (שם צז:) דאשכח לרבנן דעסקי ביה, אמר להו במטותא מינייכו לא תרחקוניה, דתנינן שלושה באים בהיסח הדעת משיח...

ברכות כג: ת"ר לא יאחז אדם תפילין בידו וס"ת בזרועו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי וכתב רש"י ולא יישן בהן שמא יפיח ומשמע דרישא מיירי כשהן בידו כלשון הברייתא וסיפא מיירי כשהן מונחים עליו דלכאו' כל האיסור להפיח הוא רק כשהוא מניחם. אולם בהגהות הגר"א הגיה ברש"י שמא...

פעם אחת ולתמיד, מאי טעמא דאסור להעסיק המוח בדברי תורה? מאי טעמא אנו נצרכים לחתום ע"כ? מאי טעמא אנשים 'מהדרים' בסת"ם שנכתב תוך כדי שיטוטי המוח בכל דבר שבעולם? (לא סגנון תשובות של 'כי כך פסק רב פלוני' כי הא גופא קשיא למה) (לא סגנון תשובות של 'מסיח את הדעת' וכדו', לאשר מנסיון שלי ושל הרבה מידידי...