היו

יש מקום בחז"ל בו מובא שבני שמעון הנהרגים במגיפה על דבר זימרי וכזבי, היו מעיקרא פסולים ומובן שהגיעו לכזו שפלות להגן על חוטא בפרהסיא היכן זה? ומהו ה'פסול' [אני לא מדבר על דבר הגלגול הנודע מבני שכם וכו' ('ספר הגלגולים' פמ"ב, חסד לאברהם וכו')] אני מדבר על חידוש נורא בדבר פסול שפשה בבני שמעון בכלל!

כאשר צוה ה' את משה. טעם אומרו כן בכל פרט ופרט, על פי מה שכתבנו בפרשת תצוה (לעיל כז כ) כי חלק ה' למשה חלק בכל מלאכות ועבודות הנעשות במשכן כי חלקו במעשה הוא המצוה אשר יצוה ה' הדבר על ידו, לזה מזכירו בכל פרט ופרט שהגם שאינו עושה הרי הוא מצוה לעשות. עוד ירצה שהיו אומרים בשעת המלאכה הרי אנו עושים דבר...

וצ"ב ביום ההוא דסיפא שהוא מיותר לכא' והגיעו כפו'ל (מל' יומא לט.).

מגילה ד. "ואמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס". וכעין זה בגמ' שבת כג. לגבי נר חנוכה. ובשו"ת חות יאיר (סי' י' ד"ה ומה שכתב מ"ו) הקשה בזה"ל: "למה ליה לר' יהושע בן לוי לומר דנשים חייבין במגילה מטעם שאף הם היו באותו הנס, לימא ליה משום שהוא בכלל לא תסור והוי ליה לא...

עֹלָה הוּא לַה' רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַה' הוּא (שמות כט, יח) רֵיחַ נִיחוֹחַ - נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי (רש"י) וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי ה' (שמות כט, כה) לְרֵיחַ נִיחוֹחַ - לְנַחַת רוּחַ לְמִי שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ...

היכן מצינו מישהו במגילה ששיחק בקוביות וניצח מקור

ה' ימלוך לעולם ועד (טו, יח). או ירצה טעם אומרו ימלוך ולא מלך, כי בא סוס פרעה וגו', פירוש כולם היו בטביעה כסוס אחד, והכוונה בזה כי לא נמלט מהם עד אחד, כשם שיטבע אדם אחד יוטבעו כולם, והן אמת אם היה מגיד לעולם הפלגת ועוצם הנס, להכיר העולם גדולת תגבורת פאר נצחון והוד יסוד אמונתינו, אשר כל שומעיו...