חג הסוכות

וחג האסיף תקופת השנה (לד כב) איתא בילקוט שמעוני (רמז תשפ"ב), אמר רבי לוי, בכל חודש וחודש ביקש הקב"ה ליתן לישראל מועד, בניסן נתן להם פסח, באייר נתן להם פסח קטן, בסיון נתן עצרת, בתמוז היה בדעתו ליתן להם מועד גדול, ועשו העגל ובטל תמוז ואב ואלול, ובא תשרי ופרע להם ראש השנה ויום הכפורים והחג, ע"כ...

אכל בשוגג חצי כביצה פת מחוץ לסוכה, ונזכר שאינו בסוכה, האם רשאי להמשיך לאכול עוד חצי כביצה בסוכה, או דלמא דאסור לו לאכול משום שע''י גמר אכילתו נהפך החצי הראשון לאכילת קבע, ונמצא שע''י אכילת החצי השני הרי הוא גורם ביטול מצוות סוכה על החצי הראשון.

א] ה"שר שלום" מבעלז היה דורש: "בסוכות תשבו שבעת ימים", ראשי תיבות 'תשבי'. וזאת כדי לרמז כי אליהו התשבי משתתף עמנו במצוות סוכה יחד עם כל האושפיזין בכל יום ויום.

היות ומסתבר שדבר זה מתבקש עד למאוד, אמרתי לפתוח אשכול נפרד לחג הסוכות, האם יש למישהו שיעורים ושיחות מעולם המחשבה על ענייני סוכות?

ידוע מה שדנו האחרונים בגדר שכירות ושאלה, אם יש לשוכר ולשואל קנין פירות, או שאין להם כי אם שעבוד על המשכיר להשתמש בשלו. ובקובץ הערות סי' נ"ג הביא שנחלקו בזה תוס' והרמב"ן, דלשי' התוס' אין לשוכר כי אם שעבוד על המשכיר להשתמש בשלו, ולשי' הרמב"ן יש לשוכר קנין פירות בדבר המושכר, ושפיר נחשב שמשתמש בשלו...

כשנדברו רבינו הקדוש [רבי אליעזר מנחם מנדל מלעלוב זי"ע] ומחותנו הגה"צ רבי פנחס הלוי הורביץ מבראד לסכם ביניהם פרטי הקישורין של בניהם הרדצ"ש [רבי דוד צבי שלמה מלעלוב זי"ע] ומרת מרים נ"ע, היו דעותיהם חלוקות היכן יתגוררו בני הזוג בשנים הראשונות אחר הנישואין. רבה"ק רצה שבנו יגור בירושלים והר"פ משך לצד...

נשאל מרן הגר״ח קניבסקי זצ"ל: מי שמקפיד מאוד לא לצאת מהסוכה כלל, מלבד צרכים הכרחים ממש, האם חסר לו בגדר של ״תשבו כעין תדורו״? שהרי הוא כמו בבית הסוהר? וענה שדברי הגמרא נאמרו דווקא על הכהן הגדול בשבעת הימים קודם יום הכיפורים – שאסור לו לצאת מלשכת פרהדרין, ולכן נראה כחבוש בבית האסורים. אבל בסוכה...

סיפר רבי זאב שפירא: כאשר עזרנו לו באחת השנים הראשונות לייסוד הישיבה בהנחת הסכך על גבי הסוכה, אמר לנו לאחר מכן: "דער טאטע וואלט פאר אזא סוכה – נישט אריין" [-האבא לא היה נכנס לכזו סוכה], שכן הסיכוך לא היה מעובה דיו. לאחר מכן הראה לי שבהנהגת המהרי"ל מובא שהסכך צריך להיות עב מאוד. כששאלו אותו הרי...

חומרות רבות נהג רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל בעצמו, אולם תמיד הפליג בגאונותו והצליח להסתירן מעין כל ולעטפן בעטיפות שונות שגרמו לסובבים הרגשה טובה ולא חשפו את הצניעות שבה ביקש להסתתר. בספר 'ויאמר הנני' מסופר כי באחת השנים, בליל יום טוב ראשון של סוכות שחל בשבת, שמעו השכנים שהתגוררו בקומה העליונה מעל...

מיקום הסוכה א. הסוכה צריכה שתהיה ממוקמת במקום שהיושב בה לא יהיה "מצטער", ולכן אין לעשותה במקום שיש בו ריח רע וכדו'. לענין דיעבד או שעת הדחק, ישאל למורה הוראה (משנ"ב תר"ל סק"ד). ב. מי שאין לו מקום בחצרו לעשות שם סוכה, חייב למצוא מקום מתאים לכך, ואפי' בריחוק מביתו. ולא כאותם הסבורים בטעות שבמצב...

אתרוג המורכב במין אחר פסול, והיינו משום שת"ח צריך להיות מושלם וכולו יהיה מהתורה, ולא יהיה מעורב עם מינים אחרים. ולא מבעיא אם הוא מעורב ממש כפשוטו שמערב חכמות אחרים בחכמת התורה שבזה הוא וודאי פסול, אלא גם אם אינו מורכב ממש מכלאים, אלא שמחד גיסא הוא בא לאוהבי תורה לקבל מהם כבוד על תורתו, ומאידך...

ה״חתם סופר״ ראה קשר הדוק בין ההקפדה על התייחסות האדם לכל דבר שבקדושה לבין יראת שמים הטבועה בו. ומעשה שבאו שני בחורים להתקבל לישיבתו המפורסמת של ה״חתם סופר״, אחד מהבחורים היה ידוע כעילוי מבריק בשכלו ואילו השני היה בחור מצוין אך לא הגיע לדרגתו של חברו. הבחורים הגיעו מיד לאחר חג הסוכות על מנת...

"ביתר שאת ניתן היה לראות את השמחה על פניו בחג הסוכות, ממש במשך כל החג מבואו ועד צאתו, מרוב חביבות המצוה היה שמח שמחה גדולה, הן בישיבה בסוכה והן במצוות לולב ובקיום הנענועים. "ככלל, רוב ימי החג היה מרן זצ"ל מקפיד לשבת כמה שיותר בסוכה, ולא רק לעצמו זיכה במצווה רבה זו, אלא גם היה מזרז ומעודד את כל...

אמר הגר"א מוילנא: המצוה הקשה ביותר היא מצות שמחת החג, שמוטל על האדם להיות שמח וטוב לב כל ימי החג, לרבות ימים ולילות ללא הפסק אף לרגע, ולא עוד אלא שאסור שיעלה בדעתו שום רגע מחשבה והרהור של דאגה בכל עניין שבעולם, ולא יתערב שום צער ויגון בשמחת החג. וחובה זו היא ח' ימים רצופים 192 שעות, 11,520 דקות...

ה'כף החיים' (תרכ"ה ח) מביא מהזוהר (תיקון ע. דף קל"ב): מי שעושה לעצמו סוכה, הקב"ה מסכך עליו בעוה"ב, ומגן עליו מכל מלאכי חבלה כשיוצא מהעוה"ז והולך לאותו עולם.

את ההכנות לחג הסוכות היה פותח הגה"צ רבי ירחמיאל קראם זצ"ל ב… מחסן, לא פחות. מחסן בו היו מרוכזים ומקוטלגים עשרות קלסרים עבי כרס על כל חג ומועד. גם לחג הסוכות היו לו קלסרים רבים בהם היה שומר את כל העיתונים והמוספים של חג הסוכות משנים עברו. כך ולא אחרת הייתה הכנתו לחג, בדברי תורה הקשורים לחג...

חידוש מעניין מצאנו בדברי רבינו השל"ה הקדוש (מס' יומא נר מצוה) אודות בניית הסוכה במוצאי היום הקדוש: מפורסמים הם דברי רבינו המהרי"ל (או"ח סי' תרכה), שיש להתחיל בבניית הסוכה תיכף במוצאי יום הכיפורים, על מנת ללכת ממצוה למצוה ולקיים בעצמנו 'ילכו מחיל אל חיל' (תהלים פד ח), אך מעטים מודעים להסתייגות...