בדברי יתרו למשה "את הדבר הגדול יביאו אליך"
ובפועל "את הדבר הקשה יביאון אל משה"
מה הפשט גדול או קשה?
אלא יתרו אחר שהתגייר, היה רגיל לבית משפט, ושם תלוי בתביעות, כמה גודל התביעה?
תביעה קטנה לבית משפט קטן, תביעה גדולה לבית משפט גדול, ולכן אמר "את הדבר הגדול"
אך בפועל נאמר "את הדבר הקשה" דדין פרוטה...
מי יודע פשר דבר?
נחלקו השו"ע והרמ"א יו"ד שכ"ח בנוסח ברכת הפרשת חלה, שדעת השו"ע שמברכין להפריש תרומה, והרמ"א הוסיף או להפריש חלה.
וכתב הגר"א בביאורו סק"ב:
תרומה. כמ"ש תרימו תרומה. ובלשון המקרא חלה נקרא העיסה, כמ"ש חלות בלולות והרבה כיוצא, אבל בלשון המשנה נקרא חלה בכל מקום, וז"ש (א"ה ר"ל זהו שכתב...
יש לעיין מה הביאור בכך?, האם חכמים נקטו כי לזו כיוונה התוה"ק במעמד הר סיני, ומה שהבינו עד אז היה שגיאה?, או שמא "יש כח ביד חכמים", והאם יתכן כי עד שדרשו כן חז"ל נהגו לעקור לאדם שן תחת שן ועין תחת עין?.
מקורות ציטוטים נידונים וראיות.
מזמור שיר חנוכת הבית!
אנו מצויים בעיצומם של ימי החנוכה, הימים המיוחדים והמרגשים, הימים המוארים בשנה. מדי ערב אנו מתכנסים סביב הנרות הקדושים, מביטים בהם, מתבוננים בהם, שרים בצוותא ומודים על הנסים ועל הנפלאות. קול השירה הבוקע מהסלון מתערב בניחוח הלביבות המטוגנות במטבח, ויחדיו הם משרים אוירה כה...
אחד היסודות של עמ"י הוא אמונת חכמים שאף מופיעה בין המ"ח קנייני התורה.
וצ"ע מהו הגדר בזה?
להאמין בכל דברי החכמים שבכל דור ודור בכל הנושאים ההלכתיים וההשקפתיים?
בדברי חז"ל מוסרי תורה שבעל פה? (כך מפרשים חלק מהפרשנים במ"ח קניינים באבות)
מי כלול במושג חכם שיש להאמין בו?
האם צריך להאמין בצדיקותו...
בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ג סי' לח, הובא בשדה צופים כתובות פג, ב) שביאר החילוק בלשון, שפעמים אמרו "חכמים עשו חיזוק לדבריהם כעין של תורה", ופעמים אמרו "חכמים עשו חיזוק של דבריהם יותר משל תורה", שבדבר שיש לו אסמכתא – אמרו "כעין" של תורה, כיון שלא יתכן שדבר שיש לו אסמכתא מהתורה יהיה חמור יותר מדבר המפורש...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אך בגורל יחלק את הארץ (כו נה)
בבבא בתרא קכב. אך בגורל יצאו יהושע וכלב, שלא נטלו בגורל אלא על פי ה'. והנה בגיטין נט: מבואר שמדין "וקדשתו" נוטל הכהן מנה יפה ראשון, ומדברי רש"י שם נראה וכן כתב הריטב"א במו"ק כח: שגם בחלוקת שותפות, שבעלמא אחרי שחולקים לחלקים שוים עושים גורל...
ישנה בעי' המקשה מאוד בפרט על הצורבים הצעירים, שכן בדורות קודמים היו גדולי ישראל תחי"ם אדירים שכל הרוצה היה ניגש לדבר עימם בלימוד אא"כ דיבר לא לענין וכדו' וכדוגמאת מרן החזו"א ומרן הגרי"ז זללה"ה.
ובדורינו לא זכינו לשפע גדול מידי של תחי"ם בפרנעם כזה עוצמתי, אך לא אלמן ישראל וזכינו לתחי"ם בקנה מידה...
הנה סוגית אפקעינהו איתא בכמה מקומות בש"ס, והם יבמות צ: קי. כתובות ג. גיטין לג. ב"ב מח:, ודברי הגמ' צריכים ביאור בזה וכמו שיבואר.
דהנה, לשון הגמ' כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש משמע דהוא תנאי ע"מ שירצו רבנן, אמנם קשה לומר כן, דא"כ אי"צ להפקעת חכמים, אלא כיון דלא רצו חכמים הרי לא נתקיים התנאי וממילא...