חמור

יודע אני מיעוט ערכי שאיני בר ביקתא דרבא כלל, אך כיון שהקושיות הם לעילא ולעילא, ארשה לעצמי לנסות ליישב. חמור דבור לרבי יהודה. הנה מבואר בש"ס (ב"ק נ"ד ב') דסברא הוא שאם נפל שור פקח ביום לתוך הבור הרי החופר פטור, דאיבעיא ליה לעיוני ולמיזל. אך לכאורה יתכן שיהיה תנא שיחלוק על זה ויקשה "רחמנא אמר ונפל...

יששכר חמור גרם בגמ' נדה לא,א יששכר חמור גרם, חמור גרם לו ליששכר. ולא נתבאר הענין. והגרעק"א בגלהש"ס שם הביא מהערוך שכשבא יעקב נהק החמור ושמעה לאה ויצאת לקראתו. וברש"י נדרים ס"פ ואלו מותרין כ,ב כ' יששכר חמור גרם חמור גרם ליששכר שנולד, אותו חמור שהיה יעקב רוכב שפנה לאהל לאה. ומהרש"א שם הביא דברי...

מה המכנה המשותף בין שני התמונות? (התמונה השלישית נוצרה כדי לחדד את התמונה השניה)

בתרגום שיר השירים (פרק ו' פסוקים ז' ח' ט'): כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ - ומלכות בית חשמונאי כולהון מלין פקודיא כרמונא [ומלכות בית חשמונאי כולם מלאים מצוות כרימון], מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ - בר מן מתתיה כהנא רבא ובנוהי דאינון צדיקין מכולהון ומקיימין פקודיא ופתגמי אורייתא בצחותא [מלבד מן מתתיה הכהן...

"וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וגו'" (כ"ב, ג'). לכאורה יש לשאול, למה לא הלך אברהם אבינו ברגליו משום חיבוב מצוה, וכעין דאיתא במעשה פרה אדומה (פרה פ"ג, מ"ז) וזקני ישראל היו מקדימים ברגליהם להר המשחה, וכתב בתוס' יו"ט משום חיבוב מצוה לא היו רוכבים עיי"ש. ומבאר הגה"צ רבי אברהם אבא הערצל מגיד מישרים דק"ק...

הקשו המפרשים איך הותר לומר אברהם לשרה שתאמר שאחותו היא, הרי מכשילן שהרי ילקחוה. והיה נראה לומר דכיון דבלא"ה היו לוקחין אותה, הותר לו לומר שע"י כן יעברו רק בשוגג. אלא דצ"ע אם בכה"ג דידוע שבודאי יחטאו במזיד האם מותר לעשות מעשה בפועל בכדי שלא יעבור באיסור החמור או דאסור כיון דאיכא לאו דלפני עיוור.

אמר לגוי לעשות מלאכה אם זו פעולה שאיסורה מדרבנן, אסורה הנאה אפילו בדיעבד, אבל אם החשש איסור דאורייתא יהיה מותר בדיעבד.

ראיתי באיזהו מקומן שיש חומרא בדרבנן (ועד''ז בספק להדעות שספק דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן) בעניין מומר. שדווקא מי שעשה אותה העבירה ג''פ הוא מומר, משא''כ אם יעשה ג' עבירות שונות. אבל בדרבנן, גם אם יעשה ג' עבירות שונות יעשה לומר כי עבר ג' פעמים על ''ועשית ככל אשר יורוך'' ו''לא תסור''

איך ייתכן היכי תימצי שבו אדם עשה דבר - שלא כדין - באונס יהיה יותר חמור מאשר אם עשה אותו מדעת. פירוט ומקור!

וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ אי' בקב הישר (פרק ע"ו) השותה סתם יינם מתגלגל בחמור. והנה בשיטים התחיל הקלקול ע"י ששתו סתם יינם, ואולי לכן לקח פינחס דווקא רומח שהוא חילוף אותיות של חמור, כדי להמתיק את הדינים שלא יצטרכו להתגלגל בחמור, על דרך שאי' מהאריז"ל (שער רוח הקדש תיקון כ', נחל קדומים סוף מטות...