חמין

בעל המאור כתב בעניין זה שיר קצר בחרוזים: תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין, ולהזמין, לבשל להטמין, ולענג את השבת ולהשמין, הוא המאמין, וזוכה לקץ הימין, ויש מן החכמים אומרים על השמאל שהוא ימין (בעל המאור שבת...

באותם חרוזים שנעתקו במשך הדורות והגיעו עד למשנ''ב על האוכל חמין ומשמין, האם יש ביאור לשינויים שנערכו ממחבר למחבר? או בסגנון אחר, מדוע המשנ''ב לא כתב כבעל המאור באותן לשונות?