חנה

בספר מקבים מובא הסיפור על רקע מאורעות החנוכה. ונראה לי שגם בספר יוסיפון אומר שזה היה אצל אנטיוכוס אפיפנס. אבל באיכה רבתי זה מובא כסתם משהו שהיה כנראה בזמן החורבן או כסיפור. מתי זה היה באמת?

קיימא לן שאין אמא יכולה להזיר את בנה, אלא רק האב, והאיך הזירה חנה את שמואל ויש דתי' דאה"נ וחל רק מכוח אלקנה, אמנם עיי' בחתם סופר דשאני הכא כיון דבא על ידי תפילה, ובאברבנאל כ' דשאני חנה דהיתה עקרה ולא בא אלא על ידי נזירות, ושמעתי לבאר דכל החיסרון ביכולת להזיר אחר, משום דהוא כחוב, דמגבילו ביין...

בהפטורה ליום ראשון וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וכו' וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ, מרמז למ"ש בחגיגה (ו.) חנה גופה מי לא מיחייבא בשמחה, אלא חנה מפנקותא יתירתא חזייא ביה בשמואל וחשא ביה בשמואל לחולשא דאורחא, וזהו הטוב בעיניך...

אמר הבית הלוי (הובא בבני אמונים באיזה גליון) וכן מובא בשם ר' מאיר מפרמישלאן, לפרש דברי הפסוק בחנה "ותתפלל על ה'", שהכוונה שהרי כתוב בגמ' (ברכות לא, ב) שאמרה אם תפקדני בבן - מוטב, ואם לאו אלך ותסתתר בפני בעלי, ואי אתה עושה תורתך פלסתר, שכתוב "ונקתה ונזרעה זרע", אלא שאז היו מוחקים את שם ה', והיא...