בהפסקה כולם יוצאים לחצר, והוא נשאר ליד השולחן. כשמתחלקים לזוגות, הוא מחכה שמישהו יסכים ללמוד איתו. לפעמים לא מעליבים אותו ולא אומרים לו דבר. פשוט מתנהגים כאילו אינו שם.
חרם כיתתי אינו תמיד הכרזה מפורשת ש"אף אחד לא מדבר איתו". הוא יכול להתנהל בשקט: לא משתפים במשחק, לא מפנים מקום, מחליפים מבטים...
שבוע שעבר נפטרה נערה לאחר שעברה חרם בכיתה. הסיפור התפרסם ואנשים שיתפו והגיבו על מותה בטרם עת.
אחד מהם, רעי אש כתב: "אדווה מרים ז"ל נפטרה לאחר בדידות עקב חרם של שנים.
אני הייתי מאותם ילדים. הילדות שלי הייתה מאוד בודדה ואלימה.
הייתי ילד עם בעיות שמיעה וגם מחלה אוטואימונית, מה שגרם לי לדבר לא טוב...