בשונה משאר הכלים הנטמאים גם כשטומאה נוגעת בהם מצדם החיצון ('מגבם'), הרי כלים העשויים מחרס, אינם נטמאים מצדם החיצוני, רק כשהטומאה נכנסת לתוכם. אם שרץ-מת היה תלוי באוויר ובחלל הכלי, למרות שלא נגע בו, הכלי נטמא. כך גם, כלי חרס טמאים, מטמאים אוכלים ומשקים התלויים באוויר הכלי, אפילו אם אין המאכל נוגע...
שאל אחר את ר"מ לאחר שיצא לתרבות רעה, מאי דכתיב לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז,
אמר לו אלו דברי תורה שקשין לקנותן ככלי זהב וכלי פז ונוחין לאבדן ככלי זכוכית, אמר לו ר"ע רבך לא אמר כך וכו' [חגיגה טו.]
בעין יעקב ובהגהות הב"ח: אמר לו האלקים, אפילו ככלי חרס, אבל ר"ע וכו'.
מה הכוונה?