חרובים

  1. ה

    קרח הטעם שצמחו שקדים ולא חרובים

    ויגמל שקדים וגו' (יז, כג). רבותינו ז"ל (שם) אמרו טעם שקדים להעיר שכל המערער על הכהונה פורענותו ממהרת לבוא עד כאן: ונראה שהוכרחו לומר כן שאין ראוי לבעל הנס לבקש פרי הממהר להפריח, שנראה ח"ו הפחתת היכולת שמבקש אחר פרי שממהר, לזה אמרו כי יש טעם בדבר שהוצרך להפריח שקדים, ולא פרי אחר לומר שממהר ליפרע...
  2. א

    ל"ג בעומר איך רשב"י אכל מהחרובים הרי הם אסורים בערלה

    במעשה דרשב"י ור"א מבואר בגמ' בשבת דאיתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא. והוו משלחי מנייהו, ע"ש. ראיתי בעלון מעדני אשר (אמור תשס"ז) שכתב להקשות איך אכל רשב"י מהחרובים הרי הם היו ערלה? ותירץ א' דכיון שנברא בדרך נס אין בו איסור ערלה. ולפי זה אף בתרומות ומעשרות לא היו חייבים. ב' הדרך אמונה...
  3. ע

    חידה בתלמוד וחז"ל דחיקא לי שעתא טובא והסתפק בקב חרובים

    מי הוא זה אשר דחיקא לי שעתא טובא והסתפק בקב חרובים ו... כמובן לא ר' חנינא בן דוסא
  4. געגועים

    ל"ג בעומר אילן החרובין שהיה לרשב"י במערה היה נהפך לאילן של תמרים בכל ערב שבת

    במדרש רבה (ויק"ר לה, ו): תני בשם רשב"י הככר והמקל נתנו מכורכים מן השמים, אמר להם אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכול וכו', היכן הוא משמעו של דבר, אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו, חרובין תאכלו, אמר רבי אחא צריכים ישראל לחרובא עבדין תתובא. עכ"ל. אפשר שלכן גדל לרשב"י ובנו...
חזור
חלק עליון