חסר

וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים ראיתי להלבוש ז״ל (שהיום יום ו' יומא דהילולא דיליה) שכתב באחד מספריו בדברי הגמ' (מגילה ו, ב) אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים. ובגמ׳ פליגי אמוראי אם לקרוא באדר הראשון או באדר השני, ומאן דאמר לקרוא באדר הראשון היינו משום דאין...

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה (כה, ב). פירש"י לי לשמי. פעם היה חכם וצדיק אחד עם אחוזת מתלמידיו, ורצו להתפלל ב'מנין', אך כולם יחדיו היו רק תשעה אנשים ולא מצאו עשירי להשלים ה'מנין'. היה עמהם גם קטן אחד שלא הגיע לעול תורה ומצוות, על כן הציע אחד המתפללים שיסבירו לקטן 'פאר וועמען מ'דאווענט' (לפני מי...

בב"ב ד ע"ב ובב"ק כב ע"ב "תנן המקיף חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו הא רביעית מחייבין אותו ש"מ זה נהנה וזה לא חסר חייב שאני התם דאמר ליה את גרמת לי הקיפא יתירא". ושיטת התוס' שדברי הגמ' שחשיב לחסר משום ד'את גרמת לי היקיפא יתירא' הוא על הגדר החיצונית שהרי...

וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אלקים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. בתרגום יונתן: וּבָרֵיכִינוּן בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימַר בָּךְ יוֹסֵף בְּרִי יְבָרְכוּן בֵּית יִשְרָאֵל יַת יְנוּקָא בְּיוֹמָא דִמְהוּלְתָּא לְמֵימָר יְשַׁוִינָךְ יְיָ כְּאֶפְרַיִם...

ולבני הפילגשים אשר לאברהם כתב רש"י, חסר כתיב, שלא היתה אלא פלגש אחת, היא הגר היא קטורה [וכ"ה במדרש רבה (פרשה סא סי' ד)]. נשים בכתובה פילגשים בלא כתובה כדאמרינן (סנהדרין כא, א) בנשים ופילגשים דדוד, ע"כ. והקשה הגר"א, שאם הייתה רק פלגש אחת ה-מ' בסוף מיותרת. ותירץ, ע"פ מה שאמרו בגמ' (סוטה יז, א)...

היכן חסר מילת "ארץ"? (למשל צריך להיות כתוב "ארץ מצרים" וחסר מילת 'ארץ')