כמדומה בלקט יושר כתב, שהעולה לתורה בסוף מסעי - חזק - הוא כעין מסיים התורה, כיון שחומש דברים הוא כעין דבר בפני עצמו, עי' תוס' (גיטין ב, א ד"ה המביא), ואולי זה קשור לשם.
ואשמח אם יביאו המקור לכך.
מציאה נפלאה הראוני בספר לקט יושר לתלמיד תרומת הדשן (חלק ב (יורה דעה) עמוד נט ענין א):
"וזכורני שאמר [ה'תרומת הדשן'] שטוב לקנות סיום הספר דמדבר משאר סיום הספר משום דמ"ד סבר שיש כאן סיום התורה".
(מסתמא סברתו שהרי דברים זה משנה תורה)