חתונה

החתונות בימים האלו מהדהדים את הפספוס הגדול של ההזדמנות החד פעמית שנתנה לנו הקורונה, צמצום החתונות. באותה תקופה כמו בימינו אנו בשל ההנחיות הם נערכו עם קהל מצומצם, בדרך כלל בתפאורה מצומצמת, בלי צורך להמנע מסטיגמה או הרגל כללי של איך נראית חתונה ועם המון שמחה והשתתפות של מי שבאמת שמח בשמחת החתן...

אחד מזקני החסידים החל לשיר בחתונה את השיר 'שבעס איז שיין' וכל הציבור הצטרף עמו:

הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א התייחס בשיעורו לתופעה אותה הגדיר כ'מכת מדינה' - שחתנים מבטלים את השידוך בין האירוסין לחתונה

הנה, בזה"ז שאין אפשרות לקיים חתונות כתיקונם מדוע אין דוחים את החתונה לזמן אחר כמו שעושים היום לגבי שמחת התנאים ומקובל שיש ענין סגולי לא לדחות מועד החתונה אך לענ"ד כ"ז הוא רק לגבי איחור הזמן ממה שהתחייבו זל"ז בתנאים ובתוך הזמן הזה שרי וא"כ מדוע כיום מקפידים יראי ה' לא לדחות את החתונה

בכל חתונה, ישנם שני קבוצות של אנשים: קבוצה ראשונה: הם אלו שאוכלים, שותים, נהנים מהאוכל הטעים ומהאירוע המדהים. קבוצה שניה: הם משפחות המחותנים, שלא כל כך אוכלים ונהנים, אלא מקבלים את הקהל, מכבדים אותם. לפעמים, גם מגישים את האוכל ודואגים להרגיע את הבחורים ולהדריך את הזמרים והמנגנים. למחרת...

מה לכם כי תלונו על עדת ה' - רבבות אלפי ישראל, העולים לציון הקדוש מירונה, להשתתף בשמחת ההילולא של מאור עינם ומאיר נתיבותם - התנא האלוקי רשב"י, ומגחכים עליהם שאין זו הלכה? וכי כל מי שמשתתף בשמחת חתונתו של רבו - לא של בן רבו, אלא של רבו בעצמו, הרי הוא משתתף שם בגלל שזה הלכה? אלא הרי הוא משתתף שם...

אם יש חתונה בל"ג בעומר מסתפרים כבר יום לפני כן?