-
עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת - היל"ת - על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
חובה
-
ה
חודש אדר וד' פרשיות האם חובה ללמוד פירוש רש"י על פרשת זכור?
בשבת זו, קוראים גם את פרשת 'זכור את אשר עשה לך עמלק. על כך התעורר בקרב פוסקי דורנו נידון הלכתי מרתק, הנוגע ללימוד פירוש רש"י על התורה. כל מילה בספרו 'מועדים וזמנים' (ח"ב, קס"ה) חידש מרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א וכתב: 'בענין קריאת פרשת זכור ראוי לעורר בדבר שמצוי טובא, ולא מצאתי כעת מבואר...- התורה
- נושא
- חובה ללמוד פירוש פרשת זכור
- תגובות: 1
- פורום: ענייני דיומא
-
האמורא הקדוש רב הונא.
מאמר זה יסודתו בהתכתבות בין חכמי הפורום אודות חייו הנאדרים בקודש של האמורא הקדוש רב הונא. דומה שלא ימלט מכל צורב צעיר דמותו של אמורא קדוש זה, בהיותו מוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי. ולכן יצאתי להתחקות במעט אחר דמותו התמירה והקדושה של האי אמורא. וזה החלי בעזר צור גואלי. רב הונא חי בדור השני...- רבי
- מאמר
- 3 דקות זמן קריאה
- חובה רב הונא תלמוד בבלי
- הערות: 1
- קטגוריה: קורות הימים וגדולי הדורות
-
ח
חידה בהלכה מצוות שהן חובה לפרט ואיסור לכלל, ואיסור לפרט וחובה לכלל.
שתי מצוות : אחת (בהיכי תמצי מסוים) היא חובה על כל יחיד ויחיד אבל היא איסור על כלל הציבור והשנייה (כנ"ל) לאדם יחידי אסור לעשותה, אבל כל הציבור מחוייב בה. (ללא ערבות שהדבר אינו תלוי במחלוקות, כך שהתשובות נכונות לכה"פ לדעה אחת)- חד מבתראי
- נושא
- חובה מצוות
- תגובות: 2
- פורום: אוצר החידות
-
ח
כוונת השמות - חובה?
הלכה פסוקה היא בשו"ע (או"ח סי' ה) "יכוין בברכות פירוש המלות. כשיזכיר השם, יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו ביו"ד ה"א שהיה והוה ויהיה. ובהזכירו אלהים, יכוין שהוא תקיף, בעל היכולת ובעל הכֹחות כֻּלם." אך בזמה"ז ראיתי בני עלייה והם מועטין שמקפידים על הלכה זו, ואף עלי הדבר...- חד מבתראי
- נושא
- הלכות תפילה חובה שם השם
- תגובות: 50
- פורום: אוצר הסידור והתפילה
-
פ
סוכות, שמח"ת ושמ"ע נענע את חבירו יצא ידי חובה נטילת לולב?
מעשה באדם שגזל מחבירו את ארבעת המינים, תפס הנגזל את חבירו ונענעו, והסתפקו בבית המדרש האם יצא ידי חובה?- פורים רב
- נושא
- חובה לולב נטילת לולב
- תגובות: 1
- פורום: ענייני דיומא
-
ג
וזאת הברכה אין מחליפים זכות בחובה וחובה בזכות
מתוך ה'מגדלות מרקחים': יחי ראובן ואל ימות (לג ו) בספרי כאן פיסקא שמ"ז איכא למ"ד שהכוונה שעבור ההצלה שהציל ראובן את יוסף מהבור, נמחל לו העון של מעשה בלהה, ומסיים הספרי שם, "אבל חכמים אומרים לעולם אין מחליפים לא זכות בחובה ולא חובה בזכות אלא נותנים שכר על המצות ועונשים על העבירות". ומכאן הקשה...