חובה

מצ"ב

שתי מצוות : אחת (בהיכי תמצי מסוים) היא חובה על כל יחיד ויחיד אבל היא איסור על כלל הציבור והשנייה (כנ"ל) לאדם יחידי אסור לעשותה, אבל כל הציבור מחוייב בה. (ללא ערבות שהדבר אינו תלוי במחלוקות, כך שהתשובות נכונות לכה"פ לדעה אחת)

הלכה פסוקה היא בשו"ע (או"ח סי' ה) "יכוין בברכות פירוש המלות. כשיזכיר השם, יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו ביו"ד ה"א שהיה והוה ויהיה. ובהזכירו אלהים, יכוין שהוא תקיף, בעל היכולת ובעל הכֹחות כֻּלם." אך בזמה"ז ראיתי בני עלייה והם מועטין שמקפידים על הלכה זו, ואף עלי הדבר...

מעשה באדם שגזל מחבירו את ארבעת המינים, תפס הנגזל את חבירו ונענעו, והסתפקו בבית המדרש האם יצא ידי חובה?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יחי ראובן ואל ימות (לג ו) בספרי כאן פיסקא שמ"ז איכא למ"ד שהכוונה שעבור ההצלה שהציל ראובן את יוסף מהבור, נמחל לו העון של מעשה בלהה, ומסיים הספרי שם, "אבל חכמים אומרים לעולם אין מחליפים לא זכות בחובה ולא חובה בזכות אלא נותנים שכר על המצות ועונשים על העבירות". ומכאן הקשה...