כן, אני מדבר על סוגיית הגיוס ועל המלחמה שמנהלת המדינה והחברה הישראלית נגד המשתמטים העריקים והסרבנים מתוכנו.
אני כותב את הדברים הללו לאחר חשבון נפש נוקב. אולי לא יהיה לכם נוח לשמוע אותם, אבל אני מאמין שאדם חייב לחתור אל האמת גם כאשר היא מערערת מוסכמות שעליהן גדל. ועם כל הכבוד להורים, למחנכים...
בזמן הזה חילונים כתינוקות שנשבו ולכן לא שייך לגבם דין מורידין ולא מעלין וכן מחללים עליהם שבת.
אבל נפשי בשאלתי, מה ההיתר בחוזרים בשאלה? מדוע הותר לחלל עליהם שבת ומדוע אינם בדין לא מעלין ולא מורידין?
לפעמים שומעים על בנאדם ש"חזר בשאלה" ל"ע.
מה זה הביטוי הזה?
חוזר בתשובה, ששב אל מקורו. אבל חוזר בשאלה? מי המציא את הביטוי וההגדרה הזו ולאיזה צורך?
ומה דינו של מי שמגדיר עצמו בתואר הזה, האם הוא נחשב לאפיקורס מומר להכעיס או לתאבון?
אני לא יודע היכן אני עוצר אותך עכשיו,
לפני 'שמחת בית השואבה' או לאחריה.
מתכנן איך לבקש מחילה מה.... שרב איתך כבר שנתיים ושלוש חודשים, כי לא מעניין אותך כבר מי צודק ומי לא, ואתה מוכן לשמוע אותו שוב מדבר 3 רבעי שעה בלי שייתן לך להשחיל מילה אחת. העיקר לגמור כבר עם הסיוט של החלומות המפחידים...
אינני יודע מה הביא אותך לכך. אולי משהו פנימי, אולי מחשבה שעברה, או שמשהו השתנה - בך, בי, או בעולם.
ואולי פשוט כי הרגשת שאינך חייב דבר לאיש. וגם זו מחשבה לגיטימית.
אבל אני כותב לך לא כדי לדרוש הסברים, ולא כדי לשפוט. רק לומר:
התודות שלך, בזמן, לא היו רק לחיצה על כפתור. הן היו נוכחות.
הם שידרו...