כתב בעל הטורים (ד, כז) לרמז את כל הגלויות בפסוק, וכתב ש"ינהג" – בגימטרייה ביון. ויתכן לרמוז לפמשנ"כ על הפסוק בתהלים (יג, ג) ש"יגון" – יש בו אותיות יון, וזה ממש כאותיות ינהג בחילוף ה-ה' ב-ו' בא"ב ג"ד.
עוד כתב ש"שמה" – בגימטרייה מרומיים. ואולי אפשר לרמוז גם גלות ישמעאל, שהרי שורש אותיותיו "שמע" –...
ותרגנו כתב רש"י שהוא לשון הרע.
ויתכן לרמוז, שהנה לא תלך רכיל הוא אזהרה ללשון הרע, ועי' רש"י פר' קדושים מש"כ בזה. ואפשר לומר שג' מתחלפת בכ' באותיות החיך, ונ' ב-ל' באותיות הלשון, וא"כ באותיות השורש ר כ ל הוא כמו ר ג נ.
נאמר "שמעו נא המורים", ופירש רש"י שוטים.
ואולי אפשר לרמוז, שהנה במשלי (כד, יא) "ועם שונים אל תתערב", ופירש התרגום שטיי,
ונראה שפירש שזה שוטים, [ואכן זה מתחלף באתב"ש, נ=ט];
ואם שונים זה שוטים, בחילוף הכפול אתב"ש ואלב"ם - מורים=שונים.
ואפשר גם לומר שמורים זה שוטים, אם נחליף את המ' באתב"ש ואלב"ם...
רש"י מביא בשם ר' משה הדרשן שיש לשון שקוראים לחרב זרא.
ואפשר לומר שיש כאן חילופי אותיות שהאותיות שאחרי ז' ו-א' - הם חב.
וכן באותיות לפי הזוגות [אב גד, עי' הגהות מיימוניות סוף זרעים שחלה באב גד - זכו, שזכו בירושת הארץ בזכות חלה] נהיה חב - אותיות חרב.
עי' רש"י נשא שאפשר להחליף רק אות אחת. [קטרת, כשמחליפים ה-ק' ב-ד' = נהיה בגימטריא תרי"ג].
וכן עי' יעב"ץ חולין צ"ח ב' ברש"י ד"ה אין על "אין בשלה אלא שלמה", שמפרש [באופן אחר מהראשונים] שהכוונה שמחליפים את ה-ב' באלב"ם, ואז זה נהיה כאותיות שלמה.
מאמר - בעניין חילופי אותיות
הנה מצאנו בשבת קד. כמה סוגים של חילופי אותיות, כגון א"ל ב"מ, א"ת ב"ש, וכן אח"ס בט"ע, וכן מצאנו עוד סוגים במקומות נוספים. ובמספר מקומות חילופים קשה להסביר אותם, כגון שנו"ן מתחלפת ברי"ש, עי' ערכין לג. ברש"י ורבינו גרשום, הביאו נבוכדנצר ונבוכדרצר.
ויל"ד אם אפשר להסביר...
רש"י (כו, לט) מפרש ימקו. לשון המסה כמו ימסו.
ובתחילה חשבתי שאפשר לבאר חילוף זה על פי משנ"כ כאן [ק=ד באתב"ש, ד=ס באלב"ם; ק=ח באלב"ם, ח=ס באתב"ש].
אכן יתכן יותר פשוט שנימוח הוא גם לשון נמס, וא"כ יתכן ש"ימחו" מתחלף [החלפת ח'] באלב"ם לימקו ובאתב"ש לימסו.
[ימקו=ימחו באלב"ם, ימחו=ימסו באתב"ש]...
הנה נכתב בעבר שאם נחליף את כל אחת מאותיות הא"ב באתב"ש, ואת מה שנקבל נחליף באלב"ם, או להיפך נחליף בתחילה באלב"ם ולאחמ"ב באתב"ש -
נקבל אותה תוצאה.
ואם כנים הדברים שקיים חילוף זה,
והיינו: ה' באתב"ש = צ', צ' באלב"ם = ז';
ה' באלב"ם = ע', ע' באתב"ש = ז'
מ' באתב"ש = י', י' באלב"ם = ש';
מ' באלב"ם =...
הנה מבואר בדברי הימים ששמה של בת פרעה היה בִּתְיָה.
ואולי אפשר לרמוז שהנה פעולתה הייתה למשות את משה ["כי מן המים משיתיהו"]; ואם נחליף את ה-ב' וה-י' מאותיות בתיה באתב"ש = נקבל ש' ת' מ' ה', אותיות "מָשְׁתָה", וכן אם נחליף באלב"ם = יצא מ' ת' ש' ה', ג"כ אותיות מָשְׁתָה.