חינוך קטן

לשון הרמב"ם פ"ו מיו"ט הי"ז: שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית. וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני בניו וכל הנלוים עליו שנאמר ושמחת בחגך וגו'. אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא...

תוס' בפסחים פח א כ' שמותר להאכיל קטנים קרבן פסח אע"פ שאין יכולים להיות מנויים משום חינוך מצוה. ונפסק כן להלכה במג"א שמג ג. ונשאלת השאלה האם משום מצות ונשמרתם, במקום שאין פיקוח נפש נוכל להתיר משום חינוך למצות ונשמרתם?

בשו"ע סימן תר"מ ס"ב פסק "קטן שאינו צריך לאמו שהוא כבן חמש כבן שש חייב בסוכה מדברי סופרים כדי לחנכו במצוות". וכתב שם המ"ב ס"ק ד' וז"ל: כל חד כפום חורפיה. ודעת כמה אחרונים דמבן חמש ולמעלה אם אביו הוא בעיר שאינו צריך אז כל כך לאמו מחוייב אביו לחנכו בסוכה אפילו אם איננו חריף ע"כ. עכ"פ משמע מדברי...