כלב

וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי במלבי"ם מביא מאמר פלא בשם חז"ל, שבתחילה כלב נמשך קצת אחר עצת המרגלים ואח"כ התחרט והלך לקברי אבות להתפלל וניצול מעצתם, וזה פי' הפסוק עקב היתה רוח אחרת עמו בתחילה, וכבש את יצרו וימלא אחרי, עכ"ד. ובזה מובן למה בתחילה האמינו...

אפשר לעשות את זה חידה, אבל אי"צ העיקר זה המסר. יש לנו חז"ל שאומר "ללמדך שהכלב מכובד מן הגוי". רש"י השבוע [פרשת משפטים] (שמות כב, ל): "לכלב תשליכון אותו - אף הגוי ככלב, או אינו אלא כלב כמשמעו, תלמוד לומר בנבלה (דב' יד כא) או מכור לנכרי, קל וחומר לטרפה שמותרת בכל הנאות. אם כן מה תלמוד לומר לכלב...