כלב

למטה יהודה כלב בן יפנה [יג ו] וברש''י דברי הימים [א ד-טו] כתב אמרו רבותינו כלב בן יפונה זה כלב בן חצרון ולמה נקרא בן יפונה שפנה מעצת מרגלים עכ''ל ויש אולי להעיר למה נשתנה שמו של אביו, ויותר הול''ל יפונה בן חצרון שהוא בעצמו פנה מעצת מרגים

עבדי כלב עקב וגו' (יא, כח). צריך לדעת למה לא הזכיר אלא כלב ולא יהושע, גם כוונתנו הייתה רוח אחרת עמו, גם אומר וימלא אחרי, גם אומרו והביאותיו בתוספות וא"ו בגזרת הכתוב. אכן פירוש הכתוב הוא על זה הדרך ועבדי כלב וטעם שאני קורא אותו עבדי הוא עקב פירוש שכר אשר היה רוח אחרת עמו, שהגם שיהושע גם כן לא...

הרי אף אחד לא ידע שהוא לא איתם באותה דעה רק על יהושע הם ידעו ולכן בפסוק מוזכר רק כלב שהוא לא מהמרגלים האחרים - אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכׇל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃ וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י...

"ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו"... (י"ד כ"ד) "עבדי כלב" - יש להבין מה פשר הכינוי הזה? התשובה היא שהחלק הזה של העבדות, האמונה בה' כמו עבד הצילה אותו מחטא המרגלים. המרגלים ראו בארץ ישראל דברים, היו להם טענות חזקות, אך הבעיה ששורש הטענות היה הנגיעות האישיות שלהם. כלב היה עבד נאמן להקב"ה, גם...

מפורש בגמ'.

בתרגום שיר השירים (פרק ו' פסוקים ז' ח' ט'): כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ - ומלכות בית חשמונאי כולהון מלין פקודיא כרמונא [ומלכות בית חשמונאי כולם מלאים מצוות כרימון], מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ - בר מן מתתיה כהנא רבא ובנוהי דאינון צדיקין מכולהון ומקיימין פקודיא ופתגמי אורייתא בצחותא [מלבד מן מתתיה הכהן...

כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ ברש"י: גם, לרבות את אבותיהם ואמותיהם, אמר ר' עקיבא אני ראיתי עובד כוכבים שכפתו לאביו לפני כלבו ואכלו. את בניהם בגימטריא גם אבותיהם (עם הכולל).

מנהג בער"ה שנהג גם כלב?

וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי במלבי"ם מביא מאמר פלא בשם חז"ל, שבתחילה כלב נמשך קצת אחר עצת המרגלים ואח"כ התחרט והלך לקברי אבות להתפלל וניצול מעצתם, וזה פי' הפסוק עקב היתה רוח אחרת עמו בתחילה, וכבש את יצרו וימלא אחרי, עכ"ד. ובזה מובן למה בתחילה האמינו...

אפשר לעשות את זה חידה, אבל אי"צ העיקר זה המסר. יש לנו חז"ל שאומר "ללמדך שהכלב מכובד מן הגוי". רש"י השבוע [פרשת משפטים] (שמות כב, ל): "לכלב תשליכון אותו - אף הגוי ככלב, או אינו אלא כלב כמשמעו, תלמוד לומר בנבלה (דב' יד כא) או מכור לנכרי, קל וחומר לטרפה שמותרת בכל הנאות. אם כן מה תלמוד לומר לכלב...