כרובים

רבינו בחיי בפרשת חוקת כתב שכל שהכלים גלו חוץ מן הארון והמנורה, אבל הכרובים גלו. האם יש מקור נוסף לזה? שכשגנזו הארון (למ"ד שגנזו) הורידו הכרובים והשאירום לבוזזים?

בספר 'פרי עמלינו' הובא מ'ווי העמודים', שהגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל הגיע לאחד העיירות, וראה את העזובה הגדולה בתלמוד תורה של העיירה, ושאל את תושבי העיירה, למה תלמוד התורה נמצא במצב כזה? אמרו לו, אין לנו כסף, וצרכי עמך מרובים. אבל כשהגיע לבית הכנסת, ראה שהוא בנוי בפאר והדר. בשבת קודש עלה...

ידוע קו' ותי' הר"י מיגאש ושא"ר (ב"ב צ"ט.) שמהסוגיא שם (ובעצם מהפסוקים במלכים א' ו') מבואר שהכרובים שעשה שלמה עמדו רחוק זמ"ז ואילו בסוגיא ביומא (נ"ד.) מבואר שהיו מעורים זב"ז לחד מ"ד (ברגלים ובשעת החורבן). ותי' שהיה בנס. והנה עי' תו"י יומא (שם) ממכח קו' מסיק שנעשו מתחילה מעורים זב"ז ולא היה בנס...

בגמרא במסכת יומא (דף נד) נאמר שבשעה שהיו ישראל עולים לרגל, היו מראים להם את הכרובים, שהיו "מעורים זה בזה", כדי לסמל את חיבת ישראל לפני הקב"ה. ועוד נאמר שם, שכאשר נכנסו נכרים להיכל (בשעת החורבן), ראו את הכרובים שמעורים זה בזה, וכשראו זאת, לעגו לישראל ("הוציאום לשוק ואמרו, ישראל הללו שברכתן ברכה...

היכן עוד מוזכרים בתורה כרובים, מלבד הכרובים שהיו במשכן?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת (כה יח) בפירוש רבינו חיים פלטיאל בפרשת יתרו (כ ב) כתב שיש מקשים כיצד עשו הכרובים, הרי אסור לעשות דמות אדם מדכתיב לא תעשון אתי, ודרשינן לא תעשון אותי, וכמבואר בראש השנה כד: עי"ש. ותירץ שם דשאני הכא שהוא על פי הדיבור...