כסא הכבוד

בילקוט ראובני: כתיב ויקח אבן, ולפי פשוטו יש לפרש שלקח אבן מתחת כסא הכבוד. תוספות חולין דף צ"א לכאורה הוא טעות סופר, וצ"ל: שלקח אבן אחת מאבני המקום.

בנעילה: טבע זיו תארה. י"ה חקקו בכס יקרה. כשר תם מקום מה נורא. לעת קץ חז ויירא. אולי הכוונה למה שאי' אכן יש ה' במקום הזה, אכן ר"ת ארי כרוב נשר, ואנכי לא ידעתי שגם דמותי נמצא בכסא לא ידעתי, אנכי ר"ת ארי נשר כרוב יעקב. וזהו השייכות: י"ה חקקו בכס יקרה - כשר תם מקום מה נורא, שרק אז נודע לו שדמותו...

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת באור החיים הקדוש: ובדרך רמז רמז באומרו וספרתם, על דרך אומרם ז''ל כי נשמות עם בני ישראל הם בבחינת הלוחות, ובאמצעות תחלואי הנפש וטומאת התיעוב יתלכלכו ויחשיך אורם, וארז''ל כי הלוחות של סנפירינון היו, לזה אמר וספרתם לכם, פירוש באמצעות מנין זה אתם מאירים...

רבינו בחיי ויקרא פרק ח פסוק ז: ויתן עליו את הכתנת ויחגור אותו באבנט וגו'. בגדי כהונה סדר לבישתן כך הוא, כתנת אבנט מעיל אפוד חשן מצנפת ציץ הזהב, והנה הם שבעה שהיה משה מלבישן לאהרן ונותנן עליו, ועם המכנסים שהיו לובשין הם עצמן תחלה הן שמונה. וסדר לבישתן כסדר שבעה רקיעים, מכנסים שהיו לכסות בשר ערוה...