כוונה במצווה

התעוררתי בעניין הנוסח שכתוב בכ"מ לומר קודם קיום מצוה ' הנני מוכן ומזומן וכו' א. לכאורה לא מוכח מלשון זה כוונה למצווה במעשה שייעשה אח"כ, אלא רק שעתה ברגע האמירה הנני מוכן וכו'. ב. לפעמים אין האומר 'מוכן ומזומן' אלא רק מכין ומזמן את עצמו ואין דבריו ממש אמת. ג. אולי לכן יש להעדיף לומר 'הנני מכוון'...

מי שכיון כוונה זו בהדלקת נרות, לכאו' לא יצא כלל בהדלקת הנרות, כיון שהדלקה עושה מצווה, א"כ בשעה שחל הכוונה לצאת, כבר הסתימה המצווה, וא"כ אין לה על מה לחול. אא"כ נימא סברא מחודשת, דהדלקה עושה מצווה הוא רק בא להקל, שכבתה אינו זקוק לה משום שכבר קיים המצווה, אולם יש כאן קיום מצווה כל זמן שהנר דולק...