כזית

לעת זקנותו של הרה"ק האוהב ישראל מאפטא זי"ע, לא הניחוהו בניו להרבות באכילה, ואף מן המצה בליל הסדר הניחו לפניו 'כזית קטן'. אמר להם, בכל מאכלי הנני מרגיש טעם עפר, אולם מן 'הכזית מצה' בליל הסדר ו'הכזית' של האכילה בסוכה, אני שואב חיות לכל השנה, האם גם את זאת אתם רוצים לקחת ממני?! (יגדיל תורה)

כל השיעורים האלו נמדדים בנפח ולא במשקל לדעת רוב בניין ומניין של הראשונים והאחרונים, וכפי שכותב למשל הגרא"ח נאה. וגם חלק נכבד מאלו שבפועל מורים לשער במשקל, עקרונית דעתם שהשיעור הנכון הוא בנפח אך מפני שקשה יותר לשער נפח הוא לשער במשקל, וכפי שכותב הגר"ז כהן להידברות בדעת מרן הגרע"י.

השיעור המקובל לכזית הוא הרבה יותר גדול מגודל זיתים והוא לפי התוספות שכתבו שכזאת הוא חצי ביצה. זאת לעומת כביצה ששיעורה כנפח ביצה לכל הדעות. לפי הנוב"י לפי שיעור אצבעותיו ובעקבותיו החזו"א השיעורים קטנו, שיעור כזית אף גדול יותר (ה"תשובה מאהבה", תלמיד מובהק לנוב"י, העיר לרבות שאצבעותיו גדולות...

סוכה ו'. "אכילת פרס חטין" - המצוות התלויות בשיעור הזמן - נמסרו לפי משך הזמן שאורך לאכול פת העשויה מקמח חיטה מלאה באכילה נוחה [המרוחה בממרח בעודו מיסב בצורה נוחה]. כאשר אמרו ש"אכילה" נחשבת באכילת "כזית בכדי אכילת פרס" כגון לצאת ידי חובת מצות אכילת מצה ומרור, לגבי אכילה המחייבת בברכה אחרונה-...

בגמרא מבואר שעריבה שיש בה כזית בצק, הכזית מצטרף לטומאה, ומשום שיש איסור חמץ כבר בכזית. וצ"ב מה השייכות, שיעור קבלת וצריף טומאה הוא בכביצה ואיסור חמץ הוא בכזית. רש"י התקשה בזה וכתב, 'דאיסור חמץ מחשבו ועושהו חשוב הואיל וכזית הוזכר להיחשב לענין איסור חמץ דלא בטיל לגבי עריבה כדתניא רישא השתא לענין...

שאלה ברש"י בדף כד: רש"י כותב בד"ה אכילה אחת זית אחד ולכאורה אחד מהדברים שהגמרא דיברה עליהם שמתחייבים זה יום כיפור וביום כיפור מתחייבים בככותבת (יומא פרק ח' משנה ב') ולא בכזית אז למה רש"י פירש כזית?

שולחן ערוך תעה סעיף א ובמשנ"ב ס"ק ט כתב א"כ כל הסיבה שאנו אוכלים ב' כזיתים הוא רק מחמת שהספק הוא מאיזה מצה צריך לאכול כזית שלם. וא"כ בני המשפחה שאינם אוכלים מהמצות שבקערה אלא מסתם מצות שבקופסא, (כך אני מכיר, אבל מסתמא זה אצל כולם שהרי במצה אחת יש מספר כזיתים בודדים) האם גם עליהם מוטל לאכול ב'...

אבן ישראל על הרמב"ם הלכות ברכות פרק ח הלכה טז: אבל אם אכל בשר ושתה יין מברך בסוף על זה בפנ"ע ועל זה בפנ"ע ע"כ. מדסתם הרמב"ם משמע דליכא נפק"מ אי יברך מתחילה על הבשר בנ"ר ואח"כ על היין. ומבואר בדעת הרמב"ם דס"ל דאין בנ"ר פוטרת ברכה מעין ג׳, דאל"ה הרי צריך הרמב"ם להודיע דיברך מעיקרא ברכה מעין ג׳...