בפרשתנו נאמר איסור "לא תבשל גדי בחלב אמו".
במאיר עיני חכמים מהדו"ק ח"א עמ' כג, הביא קושיית העולם האיך למדים מ"לא תבשל" הג' איסור הנאה (כדאיתא בשו"ע יו"ד פז), והא אפשר דנכתב ללמד שכל האיסור אכילה הוא רק בדרך בישול, ואין לו' דבמה שכתבה תו' בפעם הב' "לא תבשל" בלשון זה ולא בלשון "לא תאכל" כבר אמור...
ממשנ"כ בפרשת משפטים
הגמ' בסנהדרין (ד, ב) מסיקה שלא שייך לקרוא כאן כמסורת בחֵלֶב, כי "דרך בישול אסרה תורה". ונחלקו הראשונים בביאור כוונת הגמ', שרש"י מפרש שבחֵלֶב שאינו צלול זה טיגון ולא בישול, ותוס' פירשו שמשמע שכל אחד בפני עצמו מותר, וחֵלֶב בלא"ה אסור.
ולכאורה בדעת הגר"א היה אפשר לפרש באופן...
הגמרא בסנהדרין (ד' ב') מסיקה שלא שייך לקרוא כאן כמסורת בחֵלֶב, כי "דרך בישול אסרה תורה".
ונחלקו הראשונים בביאור כוונת הגמרא:
רש"י מפרש שבחֵלֶב שאינו צלול - זה טיגון ולא בישול;
ותוספות פירשו שמשמע שכל אחד בפני עצמו - מותר, וחֵלֶב בלא"ה אסור.
ולכאורה בדעת הגר"א היה אפשר לפרש באופן אחר,
שהנה...