לא תחמד

נ"ל בלשון הלצה דאם אתה חומד את הדברים הטובים אשר לרעך - כביתו, אשתו, עבדו, אמתו, שורו, חמורו, וכדו', אל תחמוד רק את הדברים הטובים שלו אלא ג"כ "וכל אשר לרעך" דהיינו גם את צרותיו, ואם אינך חומד בצרותיו אל תחמוד כלל. [הרה"ג ר"י גלינסקי]

לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך נסתפק הגרד"ל שליט"א בדין החומד דבר שיהא שאול או שכור לו, האם גם בזה עובר על איסור "לא תחמוד". וכתב להוכיח מתשובות הרי"ף (סי' קלג) לעניין מי שלקח ספר פירושים מחבירו להעתיק לעצמו, שמנה בזה ג' לאווים, ולא מנה ביניהם לאו דלא תחמוד, עכ"ד. והנה...

מעשה רב היה באחת השנים אצל אחד מגדולי ירושלים עיר הקודש ת"ו, שהמציאו עבורו לכבוד חג הסוכות אתרוג נאה ומהודר עד מאד, מזן אתרוגי מרוקו המיוחדים. אתרוג נדיר בשלמות כשרותו ללא שום דופי, אף לא משהו שבמשהו. גם הידורו בגידולו, בקומתו ובצורתו היה ביופי מיוחד ביותר, כמעט לא נראה כמוהו בכלילת השלמות. הרב...

לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו יש לעיין מהו המוקש, האם ההנאה עצמה, או שהכוונה שאם יהנה יבוא לעבוד. וכעי"ז כתב הספורנו שפעמים יקרה שתצליח באותו כסף וזהב שלהם, ותחשוב שהיה זה מכח אותה העבודה זרה שהיו עליה. וכן משמע ברד"ק (בראשית לב, ה), וז"ל, בכסף וזהב שלקחו היו צורות נעשות לשם ע"ז...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך (כ יד) המנחת חינוך בסוף מצוה ל״"ח הקשה איך משכחת לה שעובר בלא תחמוד אשת רעך, וכתב שלפי דעת הרמב"ם בהלכות גזילה פ"א ה"ט שבהרבה עליו רעים או שכפה אותו עד שיאמר רוצה אני עובר בלא תחמוד, ניחא, באופן שכפה...

עשרת הדיברות מחציתן – מצוות שבין אדם למקום, ומחציתן מצוות שבין אדם לחברו, מציין המלבי''ם, ואמרה תורה: ''ופניהם איש אל אחיו'' – לא ניתן לקיים מצוות שבין אדם למקום אלא עם קיום המצוות שבין אדם לחברו, ולא ניתן לקיים מצוות שבין אדם לחברו אלא עם קיום המצוות שבין אדם למקום.