לא תיקום

הסתפקתי, באדם שחטא רבות כלפי חבירו, מה הדין כשאמר לחבירו אני לא מוחל לך על חטא קטן שעשית לי אם לא תמחול לי על כל החטאים או על חטא גדול שעשיתי לך, ובעקבות כך מחל לו חבירו, האם נחשב מחילה. ולכאורה המחילה של השני ודאי לא הוי מחילה כיון דלא מחל לו בלב שלם. ואמנם באופן שמחל בפיו ולא מחל בלבו ידוע...

הסתפקתי מה הדין לא תיטור באדם אחר. לדוגמא ראובן אומר לשמעון אפילו שאביך לא הסכים לי לתת דבר פלוני, אתן לך. האם יש בזה לא תיטור. כשהתנאי הזה לא מגיע לאזני האב. מסברא נראה שכן אבל מחפש מקור.