לאו | פורום אוצר התורה לאו | פורום אוצר התורה

לאו

  1. א

    לך לך אי מותר לעבור על לאו דלפני עיוור כדי למנוע מאחר לעבור באיסור חמור

    הקשו המפרשים איך הותר לומר אברהם לשרה שתאמר שאחותו היא, הרי מכשילן שהרי ילקחוה. והיה נראה לומר דכיון דבלא"ה היו לוקחין אותה, הותר לו לומר שע"י כן יעברו רק בשוגג. אלא דצ"ע אם בכה"ג דידוע שבודאי יחטאו במזיד האם מותר לעשות מעשה בפועל בכדי שלא יעבור באיסור החמור או דאסור כיון דאיכא לאו דלפני עיוור.
  2. א

    כללי מדבר שקר תרחק - הגדרת לאו ד"שקר"...

    אני מתחבט עם שני שאלות, שיכול להיות שמה שחסר כאן, הוא ההגדרה הנכונה של לאו ד"שקר"? 1. לספר סיפור כמנהג המגידים; "בהשגחה פרטית בדרך לכאן סיפר לי מישהו..." אין כאן רווח כלכלי אך הדרשה נשמעת יותר טוב. האם זה נכלל בגדר שקר, או שזהו מותר על פי ההלכה? 2. באם אני עובר לגור ברמה ו' בבית שמש, ואני מכין...
  3. ג

    כי תצא לאו שקדמו עשה בשילוח הקן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך (כב ז) בחולין קמא. תנן, הנוטל אם על הבנים, ר' יהודה אומר לוקה ואינו משלח, וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה, משום דהוי לאו הניתק לעשה, דהלאו של "לא תקח אם על בנים" ניתק לעשה של "שלח תשלח את האם". וטעמו של ר' יהודה הוא דלא הוי לאו הניתק לעשה...
  4. מ

    "לא יחל דברו" - מלקות על לאו זה.

    החינוך במצווה תז כותב שלא לוקים על לאו זה כי אין בו מעשה. והקשה המל"מ בהגהותיו על ספר החינוך, דודאי יש בזה מעשה שעובר הרי על נדרו, וא"כ איכא מלקות! ונראה לבאר בדעת החינוך ע"פ מחלוקת ראשונים במסכת נדרים. מה הדין במצב שהבעל הדיר את אשתו מהנאה ממנו ולבסוף ההנה אותה וקבלה את ההנאה ממנו - האם הבעל...
  5. ג

    ראה בענין הלאו של "לא תחמול ולא תכסה עליו"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו (יג ט) בספרי ילפינן מ"ולא תחוס עינך עליו", שאם ראה את המסית בסכנה אסור לו להצילו, ואין נוהג בו המצוה של "לא תעמוד על דם רעך". ומדכתיב "ולא תחמול" ילפינן, שאם היה יודע לו זכות, אסור לו ללמד עליו זכות בבית...
  6. מ

    ברכות ואב''א רישא לאו ר' אליעזר היא

    הגמ' מקשה בדף ג' קשיא דר' אליעזר אדר' אליעזר, דבבריתא אמר שהזמן ק''ש ''משעה שקדש היום ערבי שבתות'' ואילו במשנה אמר ''משעה שהכהנים נכנסים''. ותירצה הגמ' ''רישא לאו ר' אליעזר''. ולכאורה, אם רישא לאו ר' אליעזר, הרי הרישא הוא 'סתם משנה', וקשה מר''מ על ר''מ.
  7. א

    היתר הצרה אחר ייבום – ביאור פלוגתת ר' יוחנן וריש לקיש

    מאמר קודם בסדרה היתר הצרה אחר ייבום – ביאור פלוגתת ר' יוחנן וריש לקיש א. הנה נחלקו ר' יוחנן וריש לקיש אם החולץ חייב על הצרות כרת וכן האחין אם חייבין על החלוצה ועל הצרה כרת, דריש לקיש ס"ל דחייבין ור' יוחנן ס"ל דאין חייבין דמי איכא מידי וכו' והובא כאן בארוכה וכן הובאו שם דעות הראשונים בביאור...
  8. א

    היתר הצרה אחר ייבום - דעות הראשונים

    היתר הצרה אחר ייבום - דעות הראשונים בזה א. יבמות י: איתמר החולץ ליבמתו וחזר וקדשה אמר ריש לקיש הוא אין חייב על החלוצה כרת והאחין חייבין על החלוצה כרת על הצרה בין הוא ובין האחים חייבין על הצרה כרת ורבי יוחנן אמר אבין הוא ובין האחין אינן חייבין לא על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת מ"ט דריש לקיש אמר...
  9. א

    חידת היכי תימצי אכילה אחת וה' עבירות

    היכ"ת אוכל אכילה אחת ועובר בה ה' פעמים על אותו לאו?
  10. ג

    מדוע מנה הסמ"ג אלמנה ויתום בלאו אחד?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל אלמנה ויתום לא תענון (כב כא) הסמ״ג לאוין ח׳ וק״פ מנה שלא לענות אלמנה ויתום בלאו אחד. והקשו עליו בדינא דחיי ובפרשת דרכים דרך מצותיך ובמגילת ספר לאוין ח׳, הרי דרכו של הסמ״ג בשני לאוים הנפרטים באותו הלאו, למנות כל אחד בפני עצמו, כגון לא יבוא עמוני ומואבי, שאע״פ שנאמרו בלאו...
  11. ג

    מדוע נצרך לאו מיוחד למספר לשון הרע?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תשא שמע שוא (כג א) בפסחים קיח. מבואר שהלאו של "לא תשא שמע שוא" כולל את המקבל לשון הרע, וכן את המספר לשון הרע משום שקרינן ביה "לא תשיא" שמע שוא. והקשה החפץ חיים (כלל א׳ ס״ק ד׳ בהגה״ה) אם כן למה הוצרך הלאו של "לא תלך רכיל בעמך", להזהיר על לשון הרע ורכילות, הרי כבר נאמר...
חזור
חלק עליון
למעלה