לדבר בלימוד

יש לאחרונה תופעה שנקראת "מעמד ריתחא". אנשים לא שמים לב. אבל מה שבעצם השם הזה אומר שמתכנסים כאן כדי להתווכח בלימוד.. בלי בושה. זו המטרה הרשמית. לא ללבן סוגיא. לא להבין איזה נדבך. אלא לעשות ריתחא - כמטרה, כיעד. דו"ק היטב, זה מאותו השורש.

ישנה מבוכה גדולה בין הלומדים ובפרט הצורבים הצעירים, שכן חלק מהעיון והבירור עד קומצו של יוד בכל סוגייא זה ע"י שמדברים בלימוד כ"א עם מי שליבו חפץ, ומאידך זמן זה כידוע לא מקדם בצורה משמעותית, הוא יותר משפשף ומחדד, ואילו ללמוד בזמן הזה ברצינות מול הגמרא מעניק פי כמה סיפוק. השאלה היא מה וכמה.