החילוק בין הפירושים מצאתי בתוס' השלם על הפסוק בפ' לך, אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך, שהשתמש אברהם אבינו בג' לשונות, כי למען הוא כמו: למען תהיה תורת ה' בפיך, שאינו סיבה, אלא לשון דממילא, כלומר אם תעשה כך וכך ממילא התוצאה יהיה כך. ובעבור הוא, פשוט בעבורך, וגם בגללך הוא כמו...
בעזרת השי"ת הנותן תורה ומלמדה לעמו ישראל, יובאו באשכול זה מדרשי חז"ל לפרשת "לך לך" לפי סדר הפסוקים.
מלאכתי בליקוט המדרשים המובאים באוצר נחמד זה על חומש בראשית היא כדלהלן:
א. ליקוט דרשות חז"ל מתוך מדרש רבה, מדרש רבי תנחומא, מדרש אגדת בראשית, פרקי דרבי אליעזר, ולפעמים מספר הזוהר, מתוך מאגרים...
שואל המלבי"ם בספרו ארץ חמדה מה הקשר ומדוע ציין הפסוק כאשר דבר אליו ה'?? ועונה המלבי"ם שהרי מה הניסיון של אברהם כל אחד שיבוא אליו הקב"ה ויגיד לו "לך לך מארצך" ודאי שילך וכי יש מישהו שלא ישמע לדברי ה' ??
אכן יש לומר כי עיקר ניסיונו של אברהם היה לאחר זמן שהתפוגגה אצלו אווירת ההתפעלות מהידברות...
"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
הקשה מרן הגר"ח מבריסק,
שהרי הסדר היה צריך להיות הפוך, שהרי קודם יוצא אדם מבית אביו, ואח"כ ממולדתו, ורק אח"כ מארצו, ואילו כאן נכתב הפוך.
מבאר מרן הגר"ח שאם היה כתוב כסדר הזה היה נחשב הכל כמצוה אחת,
לא כן רצתה ההשגחה העליונה, אלא...
וכבר תמה המלבי"ם שהרי ראשית יצא האדם מ"בית אביו", אחר כך יעזוב את מקום "מולדתו" ורק אחר כך יצא מ"ארצו".
וביאורו של המלבי"ם, דומני שיש בו לקח לכל אחד ואחד.
"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך," אמר לו שתכלית היציאה הוא שיפרד מדעותיהם וממעלליהם הנשחתות,
כי האדם יקנה תכונות ומדות.
א] מן הארץ מאוירה...