לחם הפנים

עֹלָה הוּא לַה' רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַה' הוּא (שמות כט, יח) רֵיחַ נִיחוֹחַ - נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי (רש"י) וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי ה' (שמות כט, כה) לְרֵיחַ נִיחוֹחַ - לְנַחַת רוּחַ לְמִי שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ...

ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד (כה, ל). מצוות העבודה, לכאורה אין מקומה בפרשה זו, העוסקת בהכנת הכלים והעמדתם לשמש כבית. ויש לעיין מדוע נזכרה מצוה זו של נתינת הלחם כאן. וכן בפרשת ויקהל נאמר – 'ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר, זה הדבר אשר צוה ה' לאמר, קחו מאתכם תרומה לה' וגו' זהב וכסף ונחשת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם (יב טז) הגמ' בפסחים מז. מקשה על המבואר במשנה שאפיית לחם הפנים אינה דוחה יו"ט, ולכן אם חל יו"ט בערב שבת אין אופים בו את לחם הפנים, למ"ד צרכי שבת נעשים ביו"ט, א"כ מדוע אין אופים מיו"ט לשבת. ומתרצת הגמ' שם, דאין זה לצורך השבת הקרובה...

יש לתמוה כיון שלחם הפנים היה חם כל השבוע על השולחן הרי השולחן היה בולע ממנו ובפרט שהוא דבר גוש ונמצא שהשולחן בלע מכלי ראשון, וכאשר שמו את הלחם החדש בשבת הבאה הרי היה בולע מן השולחן טעם של הלחם מהעבר שכבר עבר זמן הקרבתו ונמצא שבלחם החדש יש נותר.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא בן אשה ישראלית (כד י) פירש רש"י רבי ברכיה אומר מפרשה שלמעלה יצא. לגלג ואמר ביום השבת יערכנו, דרך המלך לאכול פת חמה בכל יום, או שמא פת צוננת של תשעה ימים, בתמיה. והקשה מהר"ש יפה זצ"ל ביפה תואר על המדרש רבה, הרי מבואר בחגיגה כו: שבלחם הפנים נעשה נס שסילוקו כסידורו...

וינצו במחנה בספר בעלי ברית אברם מקשה למה לגלג דוקא על לחם הפנים, ומתרץ כיון שהערב רב לא זכו לאכול מן אלא רק ממה שזב אח"כ כאשר חם השמש ונמס, וגם בן איש מצרי לא זכה לאכול מן, וזה הכעיס אותו, ולכן לגלג על לחם הפנים כדי שמתוך הדברים יבואו לדבר על המן, עיי"ש. יש לרמז במחנה אותיות חבה מן, מפני...

מה הקשר בין לחם הפנים להמן הרשע? יש לציין את המקור ללחם הפנים דייקא!!

כתב המאירי (פסחים דף עו עמוד ב ד"ה אמר המאירי חמשה דברים) לבאר ענין הבאת לחם פנים בטומאה שאינו נאכל, וז"ל: ולחם הפנים בכל שבת ושבת שתים עשרה חלות כל אחת שני עשרונים ומסלקין את הישן וחולקין אותו משמר היוצא ומשמר הנכנס עם כהן גדול ואוכלים ביומו וזבחי שלמי צבור והם שני כבשי עצרת הבאים שלמים...