לחם משנה

איתא בשוחר טוב (לא נמצא בשוח"ט שלנו) לכל המוספים לא תמצא מוסף מועט כשבת, ועל דבר זה קראה שבת תגר לפני הקב"ה, אמר לה הקב"ה הנה שזהו קרבן מוסף הראוי לך לפי שכל מעשיך כפולים, שיר כפול שנאמר מזמור שיר ליום השבת, עונג כפול שנאמר וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, עונשו כפול שנאמר מחלליה מות יומת, לחם...

ידוע המעשה שהחזו"א היה מחבר ללחם משנה מצה וחלה, ופורס החלה, ומנער המצה, ואוכלה בפסח. ולכאו' כל דבר שטעון הדחה וא"א להדיחו אסור ליגוע זה בזה לכתחילה, ואיך נהג כן?