לחם

לכאורה נראה פשוט, שכשם שאם ספק בירך ברכת המזון באופן ששבע וחייב מדאורייתא חייב להחמיר ולברך מספק, הרי שהוא הדין אם ישנו ספק אם מה שאכל הוא בכלל לחם, ואכל ממנו כדי שיעור שביעה, חייב לברך ברכת המזון מספק. לפי זה צריך עיון, למה בפת הבאה בכיסנין, שלפי הפשטות הוא נידון כספק בין השיטות מהו פת הבאה...

מצאנו כמה ראשונים שנראה מדבריהם שמצוות לחם משנה הוי דאורייתא עי' רבנו מנוח [בפ"ח מחו"מ ה"ו] וכ"נ דעת הכלבו [סי' כ''ד]. וכן הרבה מן האחרונים סוברים שמצוה זו מה"ת כמ"ש דהרי כתיב לחם משנה, עי' ט"ז [תרעח' ב' שכ' להדיא דהוי דאורייתא] וכ"נ בחת"ס, בדע"ק לבעל הבוטאשט, ובערוך השולחן ועוד, אמנם מצאנו...

דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָֽׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַֽה'. בספר "תולדות יצחק" עה"ת (לרבי יצחק קארו זצ"ל דודו של מרן הבית יוסף) מבאר שכל ענין השמיטה היא דוגמת ימות המשיח, שלא יצטרכו לחרוש ולזרוע, שהארץ...

כהמשך לחידה הזו - נראה שבימי חז"ל לא היה נהוג לאכול באגטים. מה המקור לכך?

אחד מחכמינו עשה זאת בזמן מסוים באופן קבוע. מיהו, ומתי? רק תשובה + מקור מדויק תיחשב כפתרון.

בירושלמי (כלאים פ"ז ה"ו) מסתפק רבי יוסי, אם מברכים המוציא לחם מן הארץ על לחם שנעשה מחמשת מיני דגן שגדלו בעציץ שאינו נקוב. וכתב השואל ומשיב (ציון ירושלים) שלכן מסתפק רבי יוסי רק על ברכת המוציא ולא על ברכת המזון, שעיקר הספק הוא, אם אפשר לקרוא לעציץ שאינו נקוב 'ארץ', וכמבואר בסוגייתנו 'מארצך' ולא...

וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַה' (שמות לה, כב) 'תנופת' אותיות 'תנו פת', אם תתנו פת לעניים, הרי זה נחשב לכם כאילו נתתם זהב לה'! (תוספות השלם, תורה שבכתב)

עֹלָה הוּא לַה' רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַה' הוּא (שמות כט, יח) רֵיחַ נִיחוֹחַ - נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי (רש"י) וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי ה' (שמות כט, כה) לְרֵיחַ נִיחוֹחַ - לְנַחַת רוּחַ לְמִי שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ...

בפרשת עקב כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. היכן מובא בפוסקים ציטוט מפסוק זה "על הלחם יחיה האדם" לומ ר שהאדם חי על הלחם יותר מדברים אחרים, ולענין מה?

לענ"ד איך שיצא לי מן הסוגיא, כל עוד לא אוכלים הימנו שיעור קביעות סעודה [ג' או ד' ביצים], אין לברך עליו כי אם בורא מיני מזונות, מדובר בלחם ששמים בתוכו צימוקים חמוציות וכדו'. אשמח לשמוע חו"ד חו"ר הפורום

איך יכול להיות מברך על לחם גם המוציא וגם שהכל?

כתב המלבי"ם "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו: סתם "לחם" הוא של חטים בכל מקום, שהם מאכל אדם. והשעורים והתבן לסוסים (מלכים א ה, ח) וכמו שאמרו בפסחים (דף ג), אם לא כשפורט "לחם שעורים" (שופטים ז, מלכים ב ד)" ומקורו הוא מדברי התו"כ "אין לי אלא חטים שקרוים "לחם" שנאמר ממושבותיכם תביאו לחם תנופה. ומנין לרבות...

וייקח יתרו... עלה וזבחים... ויבא אהרון וכל זקני ישראל לאכל לחם... וגו' נשאלת השאלה: אם יתרו הביא עולה וזבחים - מדוע אהרון והזקנים אכלו רק לחם? ויש לתרץ על פי מה שכתוב במדרש רבה (פרשה ב', פסקה ב'), שמשה רבינו רדף אחרי הגדי עד להר סיני - ומכך משמע שההר היה קרוב לביתו של יתרו. ובנוסף לכך כתוב...