ללמוד

איתא בגמ' ע"ז יט. כמפורסם : "ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגה שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגה ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר". כמו"כ הגר"א במשלי פ"ו פס' ח וז"ל : הבריסקר רב היה אומר ד"ברור אצלנו שאם יאמר אדם מערכה בדברי תורה מבלי שקדמה לכך...

שאלה שמעוררת את ליבי תקופה ארוכה. יש אופציה ראשונה פשוט ללמוד מ''ב ולידע את כל הלכות בלי הרבה הבנה לעומק מה מקורן רק תמצית או ללמוד טוש''ע בעומק ולידע המקורות הסברות ולפ''ז לידע ההלכה רק פחות להספיק ויש איזה הבנה לכל הפחות אצלי שכדאי מאוד שאברך ידע את כל הלכות על בוריין ואחרי זה יבין מקורן

ישנה מבוכה גדולה בין הלומדים ובפרט הצורבים הצעירים, שכן חלק מהעיון והבירור עד קומצו של יוד בכל סוגייא זה ע"י שמדברים בלימוד כ"א עם מי שליבו חפץ, ומאידך זמן זה כידוע לא מקדם בצורה משמעותית, הוא יותר משפשף ומחדד, ואילו ללמוד בזמן הזה ברצינות מול הגמרא מעניק פי כמה סיפוק. השאלה היא מה וכמה.