לפני עיוור

האם המשלח עובר משום לפנ"ע על עבירתו של השליח? שהרי לפי סברת דברי הרב ודברי התלמיד איננו צריך לעבור ויעוי' רש"י שבת ק"נ במשנה שהאומר לחבירו בשבת שכור לי פועלים הרי הוא מכשילו בלפנ"ע על ממצוא חפצך, ולכאו' אי יש לפנ"ע אז הוא גם שליח ואי אינו שליח אז גם לפנ"ע אין כאן אולי זה נידון מפורש לא הספקתי...

הנה איסור לפני עיוור הוא רק כשה'עיוור' אינו יכול לחטוא בלא הסיוע שלך. ויש לעיין - אם בעוד דקה הוא יוכל להסתדר בלעדי, האם בדקה הזאת זה נקרא כתרי עברי דנהרא או לא? ואם בעוד חודש הוא יוכל לחטוא בלעדי?

כשאדם משביע את חברו, כשהתובע הוא וודאי, אמאי לא מצווה לפרוש מלהשביע, ולוותר על התביעה, כדי לא להכשיל את חברו בשבועת שקר [לטענתו...] ?

באח' מצאנו חקירה בעניין איסור 'לפני עוור' האם הוא איסור בפנ"ע, שהמכשיל חבירו באיסור עובר על 'לפני עוור', או שכל המכשיל, מכוח איסור לפנ"ע, הרי הוא נהיה שותף באיסור שעובר הנכשל. מקור החקירה היא בלקח טוב כלל א' סקמ"ח עיי"ש בראיותיו לכאן ולכאן ומצאתי כמה ראיות לנידון אמרתי הביאם כאן, ונשמע חוו"ד...

פורסם על חטופה שניתן לה היום רכב במתנה ע''י איש עסקים חרדי. ויש לדון לכאורה האם היתר תרי עברי דנהרא נאמר גם במקרה זה, או דיש לחלק. ועיין.