לפני עיוור

חלקי המצוה: א. להכשיל באיסור כמבואר במקומות רבים מאד בש"ס ובפוסקים (כגון פסחים כב:). ב. לתת עצה שאינה הוגנת. (רש"י ויקרא יט, יד. ומקורו מהתו"כ). ג. י"א שהנחת מכשול לפני עיור כפשוטו כלולה ג"כ בזה. (ע' מנחת חינוך רלב, ה שדן בזה, וע' תורה תמימה (ויקרא יט, יד) שכתב שאין המקרא יוצא מפשוטו, וכ"כ באג"מ...

בעת המערכה הגדולה בשנת תשמ"ו שהיתה בעיר פתח תקוה על פתיחת הקולנע בשבת שהג"ר משה מלכה רבה הספרדי של העיר מחה בתוקף בהשתתפות בהפגנה זו וטען בתו"ד (פורסם בכתב עת תחומין ז) כי בהשתתפות בהפגנה גורמים יבאו כחות הבטחון לפזר את ההפגנה וע"י כל יגרמו לחילול שבת גדול וקא עברו אלפני עיוור. ותגובת הגרי"ש...

בספר אורחות צדיקים (שער הקנאה) כתב החכמים הראשונים היו מתפללים שלא תהא קנאתנו על אחרים ולא קנאת אחרים עלינו. למה היו מתפללים על אחרים בזאת המידה יותר ממידות אחרות, אלא כך הענין, כי הרבה בני אדם גורמים שיתקנאו בהם ויחמדו אותם, לכן היו מתפללים על אחרים, כי אולי הם גורמים הקנאה לאחרים, והתורה אמרה...

ידוע בפוסקים שבלפני עיוור מקילינן בספק, כל היכא דאיכא למיתלי בהיתרא, אמנם יש לעיין אם יש היתר גם בספק דלשעבר כגון ספק פלוגתא דרבוותא וכדומה. אציין בזה כמה מקורות ואשמח אם יש ביד מישהו להוסיף או להעיר (לצערי יש לי מניעה כעת להעתיק לשונות הפוסקים). נראה שנחלקו הפוסקים בדבר זה: בשו"ת פני יהושע...

דנו קמאי ובתראי מה מקור האיסור להזיק, ידועים דברי רבינו יונה (בפירושו לאבות) שהוא מדין לא תגזול, אבל כמה אחרונים כתבו שהטעם משום השבת אבידה, ועל פי זה כתב המנ"ח שאם יש לאדם פקדון חמץ של נכרי שקיבל עליו אחריות, מותר לאבדו. ומבאר הטעם, שהשבת אבידה אין כאן כיון שהוא גוי, וגם גזל הגוי אין כאן כיון...

השאלה היומית, יום שלישי י' טבת, כתוב בגמ' פסחים דף כב: וְתַנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁלֹּא יוֹשִׁיט אָדָם כּוֹס יַיִן לְנָזִיר וְאֵבֶר מִן הַחַי לִבְנֵי נֹחַ תַּלְמוּד לוֹמַר וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל, ע"כ, ונשאלת השאלה, מדוע לא יעבור גם הנכשל על לפני עיוור, בכך שמכשיל...

יש להסתפק האם אדם שגורם לשני לעבור בלפני עיור האם גם הוא עצמו עובר בלפ"ע? לדוגמא המושיט לחבירו דבר איסור האם הנוטל עובר גם בלפני עיור?

הקשו המפרשים איך הותר לומר אברהם לשרה שתאמר שאחותו היא, הרי מכשילן שהרי ילקחוה. והיה נראה לומר דכיון דבלא"ה היו לוקחין אותה, הותר לו לומר שע"י כן יעברו רק בשוגג. אלא דצ"ע אם בכה"ג דידוע שבודאי יחטאו במזיד האם מותר לעשות מעשה בפועל בכדי שלא יעבור באיסור החמור או דאסור כיון דאיכא לאו דלפני עיוור.

בשבת האחרונה התארחנו בעיר מעורבת. בדרך לבית כנסת עצר לידי רכב, והנהג שאל איך מגיעים לרחוב פלוני. בגלל שאני לא מקומי אמרתי לו לא יודע. אבל הסתפקתי מה יהיה במקרה ואני יודע. האם מותר ואף חובה לומר לו כדי שימנע מסיבובים ואיסורים מיותרים, או שזה לפני עיוור או לפחות מסייע לדבר עבירה?

האם המשלח עובר משום לפנ"ע על עבירתו של השליח? שהרי לפי סברת דברי הרב ודברי התלמיד איננו צריך לעבור ויעוי' רש"י שבת ק"נ במשנה שהאומר לחבירו בשבת שכור לי פועלים הרי הוא מכשילו בלפנ"ע על ממצוא חפצך, ולכאו' אי יש לפנ"ע אז הוא גם שליח ואי אינו שליח אז גם לפנ"ע אין כאן אולי זה נידון מפורש לא הספקתי...

הנה איסור לפני עיוור הוא רק כשה'עיוור' אינו יכול לחטוא בלא הסיוע שלך. ויש לעיין - אם בעוד דקה הוא יוכל להסתדר בלעדי, האם בדקה הזאת זה נקרא כתרי עברי דנהרא או לא? ואם בעוד חודש הוא יוכל לחטוא בלעדי?

כשאדם משביע את חברו, כשהתובע הוא וודאי, אמאי לא מצווה לפרוש מלהשביע, ולוותר על התביעה, כדי לא להכשיל את חברו בשבועת שקר [לטענתו...] ?

באח' מצאנו חקירה בעניין איסור 'לפני עוור' האם הוא איסור בפנ"ע, שהמכשיל חבירו באיסור עובר על 'לפני עוור', או שכל המכשיל, מכוח איסור לפנ"ע, הרי הוא נהיה שותף באיסור שעובר הנכשל. מקור החקירה היא בלקח טוב כלל א' סקמ"ח עיי"ש בראיותיו לכאן ולכאן ומצאתי כמה ראיות לנידון אמרתי הביאם כאן, ונשמע חוו"ד...

פורסם על חטופה שניתן לה היום רכב במתנה ע''י איש עסקים חרדי. ויש לדון לכאורה האם היתר תרי עברי דנהרא נאמר גם במקרה זה, או דיש לחלק. ועיין.