איתא במדרש פסיקתא והובא בתורה שלימה: כתיב ביום הזה באו מדבר סיני (שמות י"ט), ושם הוא אומר ויושע ה' ביום ההוא (שם שמות י"ד) ללמדך שבכל שנה ושנה חייב אדם לראות את עצמו כאלו עמד על הר סיני, לכך נכתב ביום הזה גבי מתן תורה.
האם המצווה היא להיכנס בדמיון למצב של שיעבוד ואז בדמיון לצאת לרווחה, שזה קל מאד לבעלי אופי מסויים וקשה עד בלתי אפשרי לאחרים.
או שהמצווה היא לראות בעיני רוחך שאילולי הוציא את אבותינו הרי אנו וכו', חשבון פשוט והגיוני.
החרדים (פ"ט כ"ד) כתב דבכל זכירה וזכירה שחייבים בכל השנה צריך להראות את עצמו כאילו יצא ממצרים, ע"ש. וכ"כ בלקוטי אמרים (תניא ריש פמ"ז) דחייב לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים בכל יום ויום.
וכן הובא בפירוש עץ יוסף (סידור אוצר התפילות) וביאר לפי זה מה שאומרים בברכת אמת ויציב, ממצרים גאלתנו היינו שחיב...