לילה

חצות לילה בהיכל ישיבת פוניבז', ראש הישיבה הרב ברוך דב פוברסקי בן ה 96 עמו"ש בלימוד עם תלמידיו ב 'סדר ליל פורים' בהשתתפות אלפי תלמידי ישיבת פוניבז'.

כתב בדרושים ואגדות (ירושלים תשנ"ה) קבלתי מרבי מוה"ר מענדלי ליליג רב בפפד"מ זצ"ל שקיבל מהג"ב "שב יעקב" זצ"ל שכל העוסק בתורה בין מגילת הלילה למגילת היום מובטח לו שהוא בן העולם הבא!

ויקם פרעה לילה וגו' (יב, ל). טעם אומרו לילה יתבאר על דרך אומרם ז"ל (זוה"ק פרשת בא) כי אותו לילה היה כיום יאיר (תהלים קלט יב) כצחות היום. ורמזתי רמז זה בפסוק (להלן יג ח) והגדת לבנך ביום ההוא, כי יכוין לומר שיגיד לו גם נס הלילה שנעשה יום ושמא תאמר כי זרח אור בלילה דרך כלל לרעים ולטובים, לזה אמר...

הגרח"ק בביאורו לתפילת ערבית כותב "ומה שרומזין בערבית לכל עשרת המכות (מה שלא מצינו זאת בברכת אמת ויציב שחרית), כי כל מכה התחילה מבערב". ובעיני יפלא, שהרי בכמה מהמכות מצאנו במפורש, או כמעט במפורש שהתחילו מהיום במכת ברד כתוב "הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד" ופירש"י "כעת...

הנה ידוע ענין 'ביומו תתן שכרו' שלפעמים זמנו כל היום או כל הלילה, כמו כן ידוע הנידון אם ע"פ הקבלה אין ליתן צדקה בלילה. כאן אנו שואלים, היכן מצאנו בדין מזיק או גזלן, שיכול לשלם את הדבר רק ביום ולא בלילה. כמובן לא מדובר על משהו טכני שבלילה הבעלים לא נמצא וכדו' אלא על משהו מהותי בבסיס הדין.

האם יש עניין לישון עם כיפה?

הנהוג כאן בארץ הקודש לאכול את הארוחה המרכזית [בשרית] בצהרים, אולם בערב אוכלים ארוחה קלה יותר. מאידך חלק נכבד מבני חו"ל מורגלים לאכול את עיקר ארוחתם בלילה. [העובדות הללו לא נבדקו לעומק, אך כך נדמה לי]. אמנם מענין לציין שיש סעד גדול ל"מנהגם" של בני חו"ל והיא גמרא ערוכה ביומא [ע"ה ע"ב] ויאמר משה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועשית חשן משפט (כח טו) בבעל הטורים כתב ששאלת אורים ותומים דינה כמו משפט, מה משפט אינו אלא ביום, אף שאלת אורים ותומים אינה אלא ביום. ובספר הדרש והעיון לרבי אהרן לוין מרישא זצ״ל הקשה, שמצינו במקרא ששאלו באורים ותומים בלילה, שנאמר בשמואל א יד לז "וישאל שאול באלקים הארד אחרי...

בגמ' מגילה כ' ב' דורשת שצריך לקרוא את המגילה ביום [וכל היום כשר] מהפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים". והר"ח מביא מהירושלמי שורשים מהפסוק "ביום אשר שיברו אויבי היהודים", ע"כ, וכנראה הכוונה שהמגילה נקראת בזמן שמקביל לנס, וכעי"ז ברש"י שם ד' א' על הגמ' שצריך לקרוא את המגילה גם בלילה וגם ביום מהפסוק...

ידוע מספרי הקבלה שלא לתת צדקה בלילה עד חצות, ולא ללמוד מקרא. ודרוש הסבר איך זה יסתדר אם בתורתו יהגה, וכי אם אין לו ספר מלבד מקרא לא ילמד?. וכן אם מגיע עני לפני חצות, נשהה אותו אחרי חצות?

כ"כ רבנו הבאה"ל בסי' רצג, ושכ"כ הגאון הספרדיי בעל מנחת כהן לפ"ז יוצא דמש"כ כמה פוס' לצרף את ר"ת בא"י זה פשוט טעות. מי יודע מי עסק בזה ובירר דעת המנחת כהן והבאה"ל??? לפ"ז אתי שפיר דעת מרן כידוע מהמון סתירות