קשה לי טובא על מנהג העולם להתפלל מעריב לפני שאוכלים בצאת הצום דלפום ריהטא הוא איסור דאו' מאשר חטא על הנפש כמבואר בב''ק
דף צא עמוד ב
אמר ר"א הקפר ברבי, מה ת"ל: וכפר עליו מאשר חטא על הנפש? וכי באיזה נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין, והלא דברים ק"ו: ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא...
המשנה ברורה סימן פט אות יט כותב שגם לפני מנחה ומעריב אסור ללכת בדרך לפני התפילה אע"פ שימצא מנין עי"ש.
א. מה השיעור שנחשב הולך בדרך כדי לאוסרו לכתחילה ללכת?
ב. מדוע לא מקפידים בזה היום?
כתב המשנב ברורה בסימן תע"ב סעיף א' ס"ק ב
וה"ה לענין תפילה צריך לזרז עצמו לקרות ק"ש ולהתפלל ולילך תיכף לביתו
וצ"ע מדוע בזמנינו אין מקפידין על כך ומתפללין מעריב בזמן הקבוע
גרסי' בברכות כ"ח ב :
א"כ לכאו' משמע דקודם שחרית וערבית, אסור לטעום כלום.
אבל במ"א רל"ה סק"ד מתיר אכילת עראי קודם מעריב, וכן במ"ב סקט"ז, וכמעט כל הפוסקים מסכימים לזה (חוץ מת"ה), ואף אחד לא הזכיר גמרא זו
אשמח לקבל יישובים
בשו"ע או"ח סימן רסח סעיף יג "אם התפלל של חול ולא הזכיר של שבת, או שלא התפלל כלל ושמע מש"צ ברכה מעין שבע מראש ועד סוף, יצא".
והמקור לדברים הללו הוא בטור באותו מקום (סימן רס"ח) שהטור הביא שם את רב עמרם גאון בשם ר' משה גאון ורב נטרונאי גאון, דר' משה גאון כתב דאם אדם התפלל תפילת ערבית של חול במקום...