אשמח לכל הערה
פרשת נשא
המשך פרק ד' – עבודת הלויים במסע
בני גרשון – יריעות המשכן (פסוקים כ״א – כ״ח)
בני גרשון נושאים על עגלות
עשר היריעות התחתונות של המשכן העשויות משש תכלת וארגמן ותולעת שני, ומחוברות חמש חמש.
11 יריעות העזים העשויות לאוהל על המשכן ושפרוסות מעל היריעות התחתונות ומחוברות חמש...
אשמח לקבל כל הערה
פרק א – ספירת בני ישראל
ציווי על הספירה (פסוקים א'–ד')
ה׳ מצווה את משה ואהרן במדבר סיני, באוהל מועד, למנות את כל עדת ישראל מבן עשרים שנה ומעלה, שזה הגיל שיוצאים לצבא, לפי משפחותם – שבטיהם, כל שבט בנפרד, ובתי אבותם – על פי היחוס של האבא. לצידם יתמנה נשיא מכל שבט לעזרה בספירת...
כי הוא א-ל זן ומפרנס לכל - תמיד !!!
כתיב בפרשתן (ל"ז, י'): "ויעש את השולחן", והנה ידוע שהשולחן הרי הוא מסמל על הפרנסה, כי ממנו נמשך עשירות ופרנסה לכלל ישראל, וכפי שמצינו בב"ב (כה:): "הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין, וסימנך שלחן בצפון מנורה בדרום", ומצינו בזה תימה גדולה: דהנה מצינו ג' דברים...
בס''ד פרשת תרומה: האם מותר לשים פתקים בכותל המערבי
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה (כה, ב), על תרומות בני ישראל למשכן, וההכנות לבנייתו: ''דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי''. בעוד שבפרשה זו הציווי...
הנה אנו עתה בהשפעה מורממת ועילאית ממעמד קבלת התורה עליו קראנו בפרשת השבוע שעבר פ' יתרו, ולא זו בלבד אלא מבאר רש"י הקדוש בפרשתינו את האמור "ואלה המשפטים" – 'ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני'.
ולכך, ברצוני לשתף אותכם:
הנה כלל ידוע בידינו: אין למדין מקדם מתן תורה, והיינו...
בס"ד
עש"ק יתרו קבלת התורה תשפ"ו
אורח חיים למעלה למשכיל - למען סור משאול מטה
פרשת השבוע עוסקת במעמד המכונן ביותר בתולדות עמנו, 'מעמד הר סיני', כל תכלית היציאה ממצרים לא הייתה אלא לשם כך כמש"כ "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלקים על ההר הזה" לא היה זה מאורע של התגלות גרידא, אלא תהליך ארוך...
ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ויעמד העם על משה מן הבוקר עד הערב
וכתב רש"י: מן הבוקר עד הערב. אפשר לומר כן? אלא כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק בתורה כל היום, וכאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית שנאמר בו ויהי ערב ויהי בוקר.
אפשר לומר לא כן?
דברי...
בס"ד
פרשת יתרו - שמועות יתרו
איתא בפרשת יתרו פ' י"ח 'וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ידוד את ישראל ממצרים', וברש"י פירש מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, ומבואר דיתרו שמע רק את ניסים אלו, ויש להקשות טובא דבתר כן קתני 'ויספר משה לחתנו את כל...
כותב המלבי"ם "ויש גיבור, ויש איש מלחמה, הגבור מנצח ע"י גבורתו, והאיש מלחמה הוא היודע תכסיסי מלחמה, שמעיקרי תכסיסי המלחמה הוא לרמאות את האויב בתחבולות עד שילכד בפח יקוש"
ובשירת הים משבח המשורר ואומר "ה' אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְקֹוָ֖ק שְׁמֽוֹ", וא"כ הרי שעלינו לבאר מה הם התחבולות ומהי הערמה שנעשתה...
פ"י פכ"א – כג' – "ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך: ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים: לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם"
המכה הט' שהקב"ה מביא על המצרים היתה מכת חושך והנה יש לדון מה הוא מקור...
מה לך הים כי תנוס וגו' מלפני אדון חולי ארץ
הפלא בדברי המזמור מיניה וביה
מבואר כאן בכתובים מבט על קריאת ים סוף שהים נס וברח מפני משהו ובמזמור שואלים את הים מה לך הים כי תנוס כלומר מלפני מי אתה בורח ועונים מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב כלומר שמפני האדון אלוה יעקב הוא נס (ולשון 'חולי' שהוא...
פי"ג פט"ז – "והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים"
"טוטפות – תפילין"
בתרגום יונתן תי' את המילה לטוטפות – 'ולתפילין בין ריסי עיניך',
"דבר המונח בראש"
הרמב"ן כתב בתו"ד "אבל רבותינו יקראו הדבר המונח בראש "טוטפות" כמו שאמרו [שבת נז:] לא בטוטפת ולא בסנבוטין, ואמר...
א. דרשת חז"ל המובאת ברש"י עה"פ ראו כי רעה נגד פניכם
נאמר בתורה כי אחר מכת ברד כשאמר משה לפרעה בערינו ובזקינינו נלך אמר פרעה יהי כן וגו' ראו כי רעה נגד פניכם.
בדיבור זה שאמר לו 'ראו כי רעה נגד פניכם' האריכו המפרשים לבארו.
וברש"י כתב ומקורו בדברי חז"ל במדרש כוכב יש ששמו רעה וראו איצטגניניו שהוא...
חליצת נעלים קודם ברכת כהנים והצנעתם
איתא בגמ' בסוטה [מ.] "רבנן אמרי, מהכא: דאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, וזהו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי; מאי טעמא? לאו משום כבוד צבור. אמר רב אשי: לא, התם שמא נפסקה לו רצועה בסנדלו והדר אזיל למיקטריה, ואמרי: בן גרושה או בן חלוצה הוא" וכ"ה...
בביאור הגמ' לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים
איתא בגמ' שבת [קכט.] אמר רב יהודה אמר רב: לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו, ופרש"י - שאין לך ביזוי מן המהלך יחף בשוק, וביאר המהרש"א דלפי סוגיין דשמעתין נראה דמשום צינה נגעו בה וכדאמרי' פ' יוה"כ חיה תנעול סנדל כל שלשים יום משום צינה...
פ"ז פי"ט – "ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים"
פ"ח פ"א - "ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים"
פ"ח פי"ב –...
סוד הנעלים ב'
בביאור ההבדל בין יהושע למשה שאצל יהושע כתוב "נעלך" ולא "נעליך"
וכבר התקשו המפרשים מהו השוני בלשון בין מה שכתוב בפרשת שמות לגבי משה רבנו למ"ש אצל יהושע וז"ל הפסוק ביהושע [פ"ה פט"ו] "ויאמר שר צבא ה' אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא ויעש יהושע כן", וכן...
"ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" [פ"ג פ"ה]
הנה יש ליתן טעם מדוע יש לחלוץ נעלים במקום קדוש, ומה בדיוק רצה הקב"ה ממשה שאמר של נעליך מעל רגליך, לכן נכנסתי בעומק הדברים בס"ד לחקור מה עומד מאחורי הנעלים שהינם מהוים איזה שהוא חציצה בין הקדושה לטומאה...