"פרשת ויחי – האם מותר לנשק מת"
"ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו" [בראשית פ"נ פ"א]
איתא במדרש [שכל טוב] עה"פ וז"ל: "מלמד שמותר לאדם לנשק את המת עד שלא נקבר, וזו היא נשיקה של פירוד גמור", מבואר במדרש ב' נקודות א. שהיה צריך פה לימוד מיוחד שמותר לנשק מת וע"ז נעמוד פה בס"ד, ב. שהנשיקה שנשק...
בס"ד
כתוב בפרשת ויגש (בראשית מ"ו, כ"ח) "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה ויבואו ארצה גושן" ואיתא במדרש רבה (פרשה צה) ואת יהודה שלח לפניו, ר' חנינא בריה דרבי אחא ורבי חנינא, חד אמר להתקין לו בית דירה, וחד אמר להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו, והדברים...
ויגש תשפ"ו
"פרשת ויגש – ברכת שהחיינו ומחיה המתים ברואה חבירו"
"ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי" [בראשית מו' ל']
ופירש"י אמותה הפעם כפשוטו כתרגומו, "אלו אנא מית זמנא הדא מנחם אנא עכ"ל, ופי' בנתינה לגר [ביאור על תרגום אונקלום לר' נתן אדלר] אם אמות הייתי מתנחם כי...
השתלשלות העניינים במכירת יוסף - מי מכר למי וכל העניין לכאורה צריכה ביאור וסדר, מכיון שמהפסוקים אפשר לטעות ויש כמה סתירות
ונביא את הפסוקים ובסייעתא דשמיא את השיטות במפרשים כיצד לבארם ואת מה שיש להבין בזה.
בראשית ל״ז כ״ה
וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכׇל־לֶ֒חֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ...
מי כתב את הח' פסוקים אחרונים בתורה? בירור הסברות שמאחורי השיטות:
הגמרא במסכת ב"ב דף ט"ו ע"א מפרטת מי כתב מה בתנ"ך, כשהגמ' מגיעה ליהושע היא כותבת: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, - הכוונה לח' פסוקים אחרונים בס"ת מ'וימת משה' עד 'לעיני כל ישראל' הגמ' מביאה מחלוקת בנוגע למי כתב את הח' פסוקים...
"וה' ברך את אברהם בכל"
בפרשתנו (בראשית כד, א) מובא פסוק די פשוט "ואברהם זקן בא בימים, וה' ברך את אברהם בכל" המשמעות ברורה. אברהם כבר זקן, וה' העניק לו כל דבר אפשרי.
אבל רבותינו העדיפו לפרש את המתנה שהעניק ה' לאברהם באופן אחר, שאיך נומר קצת מוזר..
וכך ביארו רבותינו (בבא בתרא, טז:) "וה' ברך את...
בפרשה כתוב צ"ח קללות חמורות, הם אינם משאירים מקום לספק, אם לא עושים את רצון ה' מוכרחים לחזור למסלול בדרכים הכי כאובות שיכול להיות,
ומעתה כל אחד עומד ומתמה, אחרי כל היצירה של עם ישראל ביציאת מצריים קריעת ים סוף קבלת התורה וירידת המן, ובפרט אחרי חומש דברים בו יש פסוקים של אהבה לעם ישראל למכביר, רק...
בל תשחית – חלק ב'
בהפקר
בנודע ביהודה (תניינא, יורה דעה סימן י) נראה שהסתפק אם יש איסור "בל תשחית" בהפקר[1]. ובכלילת שמואל (כלל ב אות כב) הביא בפשיטות את דברי הנודע ביהודה שבהפקר לא שייך איסור "בל תשחית".
והנה במשנה במידות (פרק א משנה ב) תנן, איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות...
פרשת ואתחנן - לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי: (ד, מב)
בגמ' מכות י. א"ר יצחק מאי קרא ונס אל אחת מן הערים האל וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא. תנא תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר וחי...
פרשת פנחס
"פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן וכו' לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום"
רש"י: לפי שהיו השבטים מבזין אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרון.
והקשה הגרי״צ סלנט זצוק״ל בבאר יוסף כמה קושיות, ונביא את דבריו בתוספת קושיות...
במשנה למלך (פ"א מהל' רוצח הל' ט"ו) הסתפק בזה"ל: נסתפקתי ברוצח בשגגה שיש רשות לגואל הדם להרגו אם נתאמץ הרוצח והרג לגואל הדם אם נהרג עליו. ומסתברא דאינו נהרג עליו וסמך לדבר, זמרי מדאמרינן סנהדרין פב. נהפך זמרי והרג לפנחס אין נהרג עליו. ועדיין אין בידי ראיה מכרחת לזה.
ובסו"ד כתב המל"מ לחלק בין...
כמה קשה מכוערת וסוערת היא המחלוקת וכמה רך שליו וענוג הוא השלום.
ליבת המחלוקת לא פורצת בין רגע, היא עוברת תהליך הדרגתי מתמשך ומתפתח עם נקודות יציאה רבות, וככל שממשיכים לעסוק ולהפוך בה- או אז היא מתפרצת כהר געש, מוחקת גבולות ושואבת פנימה את בעליה, והשלכותיה המסוכנות הם מעבר למה ששיער 'החולק'...
אין כמו פרשת קורח לחדד זויות חשוכות בתפישת עולמנו המקובעת, היא גם חמקמקה למדי ואין האוחז בחבל העצמיות שלו יכול לעמוד על העיוות שבה. מהלומת אור חדשה נשפכת מדברי רש"י שפותח את פירושו לפרשתנו: "פרשה זו יפה נדרשת"… כי פרשה זו של מחלוקת, היא תמיד אקטואלית, דור דור ודורשיו, דור דור ומחלוקותיו, דור דור...
"ויאמר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת: והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם: למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם: אני ה' אלהיכם...
בפרשת בהעלותך (במדבר ט, י) כותב רש"י ז"ל בזה הלשון:
"פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יום טוב. ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו".
ובפשוטו כתוב כאן בדברי רש"י שאסור לאכול חמץ יחד עם בשר הפסח של פסח שני. וזהו מה שכותב רש"י "ואין איסור חמץ" - היינו, אין איסור לאכול חמץ בפסח שני, "אלא עמו באכילתו" -...