מבכה על בניה

והלא אפי' אמוראים יכלו וע' סנה' סה: שבת קיט: ויש כאן כעין בזיון (שעורב שעשה אצל נח מה שעשה וע' גיטין מה. שרב עיליש לא האמין לו וכו' וראה בביצה כא. עורבא פרח ויש ששילבו לפי הנ"ל) . ורשב"י בכה על בן תמליון שהגיע במעילה (יז:).

וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל - וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת הסמיכות מרמז שגם רחל יהיו עיניה לבסוף רכות, כדכתיב רחל מבכה על בניה, וכדאי' בזוה"ק שכיון שבתחילה לא בכתה הוצרכה לבסוף לבכות.