מבול

הרי כפי הידוע לנו כיום יש בעלי חיים שבים, כדולפינים ולוייתנים וכיוצא בזה שאינם יכולים לחיות בלא אויר לנשימה ואם כן, לא יועילו להם מה שכתב הרמב"ן ואולי היה כמו שאמרו בבראשית רבה (לב יא) מכל אשר בחרבה ולא דגים שבים ויש אומרים אף הן בכלל נאספין אלא שברחו לאוקינוס ומכל מקום ניצולו הדגים ושני...

אילו לא מצא נח חן בעיני ה', לא ירד המבול על העולם כיצד ניתן לבאר משפט זה? ומה מקור הביאור?

בפרשתן (ו', כ"א): "ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל". פשטות לישנא דקרא, שכל מין שאינו מאכל, לא הובא לתיבה. וצ"ב, מהיכן יש כיום אלפי מיני צמחים שאינם מיני מאכל, הלא כל הבריאה הושמדה במי המבול מלבד מה שהכניס נח לתיבה, ומהיכן היו זרעי צמחים אלו לאחר המבול, ויל"ע.

"ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים" (בראשית פ"ח פ"א). ודרוש הסבר משני פנים. א. מדוע המבול נמשך י"ב חודש. אמנם משפט רשעים וכו', אבל כאן כדי לכלותם די ברגע אחד. ובפועל לאחר שמתו בתחילת המבול מה שייך לומר משפט רשעים י"ב חודש? ב. מדוע הקב"ה...

ובעיני יפלא, שהרי מקרא מלא דבר הכתוב "וימח את כל היקום" וגו' "וישאר אך נח". ובחז"ל מצינו שיתכן שארץ ישראל לא גושמה, והאריכו בזה, אבל הא מילתא מנא ליה?

מלבי"ם וכבר בארו חז"ל שאז החזיר ה' את העולם לתחלת הבריאה שכל העולם הי' מים במים, שכבר בארתי (בפסוק יהי רקיע ובפסוק יקוו המים) שבתחלה היה יסוד המים מקיף כל כדור הארץ, וע"י מאמר יהי רקיע עלו המים האדיים אל מקום העננים, שהפסיקו בין המים שלמעלה מהעננים שנשארו מים בכח ובין למטה שהם מים בפועל, עד שכלל...

והמבול היה מים על הארץ החיד"א בספרו חומת אנך (הובא בעלים לתרופה תשפ"ד) הביא מכת"י מהר"א גרמיזא (העירו שם שכעת נדפס בפי' הרוקח עה"ת), דהיה לו לומר "והמים היה מבול", אלא מלמד "שגם העצים והאבנים נובלים היו מים והיו מי מבול", ע"כ. ובעלים לתרופה הביאו שיש גורסים "נובעים", ולא "נובלים". אך לפי גירסא...

מלבי"ם אחר שמתו כולם כמ"ש ויגוע. נמחו גם גופותיהם שלא ימצא למו שארית על פני האדמה, ובזה היה בהפך שגוף האדם נמחה תחלה, כי הוא מצד הרכבתו חלוש יותר מגופי שאר הבע"ח ואח"כ גוף הבהמה שחזק יותר, ואח"כ רמש ועוף שגופותיהם הקטנים נסתרו בקנים ובמערות ונתקיימו יותר, ומבאר וימחו מן הארץ, שהגם שהרבה נשארו...

סדר נח פותח בפרשה המתארת את תולדותיו של נח, בניו וצדקתו, לעומת רשעות שאר דור המבול: {ט} אֵ֚לֶּה תּֽוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת-הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ-נֹֽחַ: {י} וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת-שֵׁ֖ם אֶת-חָ֥ם וְאֶת-יָֽפֶת: {יא}...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך (ו יט) במסכת כלאים פ"ח מ"ה תנן, שאדני השדה הוא מין חיה, וביארו הר"ש והרע"ב שהיא חיה הגדלה מן הארץ ומחוברת לארץ בחבל גדול, ואין כל בריה יכולה להתקרב אליו כי הוא הורג וטורף כל הקרב אליו, וכשרוצים לצוד אותו מורים בחצים בחבל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והקמותי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך (ו יח) פירש רש"י האנשים לבד והנשים לבד, מכאן שנאסרו בתשמיש המטה. והיינו דהוי כמו שני רעבון דכיון שהעולם בצער אסור לשמש, כמבואר בתענית יא. וכן מבואר במדרש רבה פרשה ל"א סי' י"ב. והקשה ביפה תואר על המדרש, הרי...

ומחיתי את כל היקום במדרש רבה פרשה לב (סי' ה) אמרו, זה קין היה תלוי ברפיון ובא מבול ושטפו שנאמר "וימח את כל היקום". ובעלים לתרופה (תשפ"ד) הביאו שלעיל פרשה כב (סי' יב) נכתב ביתר ביאור[1], שהיקום הוא רמז ל"ויקם קין". ובהערה שם העירו, שמדרש זה הוא לפי הפירוש השני ברש"י (ד, כד) שלמך לא הרג את קין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים (ו יז) פירש רש"י לעיל ה' ל"ב, שהטעם שנח הוליד רק בן חמש מאות שנה, כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול, שבדורות הראשונים לא היו עונשים בידי שמים פחות מבן מאה שנה. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' שם, א"כ מאיזה טעם מתו...

לא אוסיף לקלל וגו'. נראה שיש הנהגה של הקב"ה שכשיוצא לפועל עונש מופלג מאד, הוא מעורר לאחר מעשה מידת רחמים חזקה עד שהקב"ה נשבע שיותר לא יעשה כך גם אם יעשו מעשים שיהיו ראוים לעונש כזה. והדבר מבואר יותר בענין עם ישראל, שכתוב בפסוק חצי אכלה בם, אלמא יש כביכול יש סוג של עונש שאחריו כבר אין להעניש...

לפי רש"י אז לפי ר"א (מה שסימנתי) שבזמן הזה מזל כימה עולה, אז מה שינה הקב"ה והעלה מזל כימה ביום? ה"ה כבר עולה ביום בזמן הזה?